שולחן ערוך אורח חיים רנט ב
<< · שולחן ערוך אורח חיים · רנט · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה
הנותנים אבנים ולבנים סביב הקדירה, צריך שייחדם לכך לעולם, שהרי כל זמן שלא יחדן אינם חשובים לו ומשליכן, הילכך אסור לטלטלן אם לא שיצניעם ומיחדן לכך:
מפרשים
(ז) אבנים: וה"ה עצים העומדים להסקה אסור לסתום בהן פי תנור דלא יוכל לטלטלן בשבת עיין סי' ש"ח ס"כ כ"א כ"ב ונ"ל דהאבנים המונחים ע"ג כירה שרי לטלטלינהו דמיוחדין לתשמיש:
(ד) ולבנים: וה"ה עצים העומדים להסקה אסור לסתום בהן פי תנור דלא יוכל לטלטלן בשבת עי' סי' ש"ח ס"ק כ"א. והאבנים המונחים על גבי כירה שרי לטלטלינהו דמיוחדין לתשמיש. מ"א.
(י) לכך לעולם - היינו שייחדם מע"ש להטמין בהם תמיד דאל"ה יהיה אסור למחר לטלטלן משום מוקצה וכן עצים העומדים להסקה יזהר מלסתום בהן פי התנור בע"ש דאל"ה יהיה אסור למחר לטלטלן בשבת משום מוקצה:
(יא) ומשליכן - היינו דלאחר שנשתמש בהן הדרך להשליכן לחוץ שאין עליהם שם כלי ואינם חשובין וע"כ הם בכלל מוקצה דאדם מקצה דעתו מהם והאבנים או לבנים המונחים ע"ג הכירה תמיד שרי לטלטלינהו דמיוחדין לתשמיש:
(*) צריך שייחדם לכך לעולם: עיין בב"ח שכתב דאפילו הטמין כמה פעמים לא מהני בזה כ"ז שלא יחדן לעולם וזה גרוע ממוכין ע"ש טעמו:.
יג) סעי' ב. הנותנים אבנים וכו' וה"ה עצים העומדים להסקה אסור לסתום בהם פי התנור דלא יוכל לטלטלם בשבת. מ"א סק"ז. א"ר או' ח' תו"ש או' ט' ולכן צריך ליחדם לכך לעולם. ר"ז או' ה' ועיין סי' ש"ח סעי' כ"ב:
יד) ונראה דהאבנים המונחים ע"ג כירה שרי לטלטלנהו דמיוחדין לתשמיש. מ"א שם. א"ר שם. תו"ש שם. ר"ז שם:
טו) שם. צריך שיחדם לכך לעולם וכו' אבל אם לא יחד אלא לאותו שבת גם לאותו שבת אסור דאבנים יותר מוקצה הם מגיזי צמר. עו"ש או' ב':
טז) שם. צריך שיחדם לכך לעולם וכו' ובמרדכי סוף פ' כל הכלים משמע דאסורים לטלטלם בשבת אם לא שתיקנם לכך אבל מדברי הטור משמע כדברי האגור דביחוד סגי. ד"מ או' א' אמנם התו"ש או' ט' כתב דאף לדעת המרדכי ביחוד שרי. וכ"כ המ"א בסי' ש"ח ס"ק מ"ד והתו"ש שם או' ס"ז בשם המרדכי דבאבנים של הטמנה סגי ביחוד לעולם וא"צ תיקון יעו"ש. וא"כ צ"ע על הד"מ מ"ש ע"ש המרדכי דצריכין תיקון ודוק. ועוד עיין בדברינו לשם או' קנ"ז:
טוב) שם. צריך שיחדם לכך לעולם וכו' ואפי' טמן בהם הרבה שבתות זו אחר זו אסור לטלטלן אם לא שיחדן בפירוש לכך. ב"ח שכנה"ג בהגה"ט או' ב':