מגן אברהם על אורח חיים רנט
סעיף א
[עריכה](א) מוכין: מוקצין הם למלאכה ואסור לטלטלן, כל דבר רך קרוי מוכין כגון צמר גפן ותלושי צמר רך של בהמה:
(ב) יחדן לכך: פי' יחדן לכך לעולם עמ"ש סי' שי"ח סכ"ב:
(ג) בגיזי צמר: אין חשובים כ"כ:
(ד) לאוצר לסחורה: ודוקא כשמקפיד עליהם כמ"ש סי' ש"ח סס"א וסכ"ה:
(ה) שנוטל הכיסוי: כגון שמקצתן מגולה ואם אינה מגולה נ"ל אם יוכל לתחוב כוש ולנער שרי כמ"ש סי' שי"א ס"ט:
(ו) דלא נעשית בסיס: דהא אין הכיסוי תשמיש להצמר אדרבה הצמר משמש להקדרה לחממו ועיין סי' ש"ט ס"ד:
סעיף ב
[עריכה](ז) אבנים: וה"ה עצים העומדים להסקה אסור לסתום בהן פי תנור דלא יוכל לטלטלן בשבת עיין סי' ש"ח ס"כ כ"א כ"ב ונ"ל דהאבנים המונחים ע"ג כירה שרי לטלטלינהו דמיוחדין לתשמיש:
סעיף ג
[עריכה](ח) לא יחזירנה: והכי גרע טפי מטילטול מן הצד דשרי כמ"ש סוף סימן שי"א דהכא צריך לטלטל אילך ואילך כשרוצה להטמין (תו'):
סעיף ד
[עריכה](ט) טמן בדבר שאינו ניטל: ואם טמן בדבר הניטל וכיסה בדבר שאינו ניטל מפנה סביבותיה ואוחז בקדירה ומוציאה דלא נעשית בסיס להן כמ"ש סס"א (ר"ן):
סעיף ו
[עריכה](י) ויש מתירים: דמשום כבוד שבת לא גזרו וכמ"ש סוף סימן שי"ב ואם אפשר להטמין בע"א אסור ועיין סי' תק"ב:
סעיף ז
[עריכה](יא) מותר ע"י עכו"ם: אבל ע"י ישראל אסור דהוי פסיק רישיה (אגור ותשו' מהרי"ל סימן ס"ב) ומשמע בת"ה דה"ה לפותחו אסור אם ידוע שיש בו גחלים לוחשות דהרוח מבעיר הגחלים וכמ"ש סי' רע"ז ס"ב וכתוב בת"ה שיש אוסרין לסתום התנור מפני שהרוח מפיח דרך נקב קטן ודמי למפוח ומבעיר יותר התנור מאלו היה פתוח והוא נוטה להתיר וכ"כ בתשובת רמ"א סי' ק"ב בשמו להתיר וצ"ל דמ"ש האגור ומהרי"ל ואם הישראל אינו סותמו לגמרי דלמא הוה שרי עכ"ל פי' שמניח הרבה פתוח וה"ל כאלו היה פתוח מתחלה אבל אם מניח מעט פתוח פשיטא דהרוח מפיח ואסור לדעתם והכי קי"ל, ונ"ל דכשהאש בוער בתוכו אף הת"ה מודה דאסור לסותמו לגמרי דגורם כיבוי שהאש נכבה מהרה ול"ד לסי' רע"ז ס"ב דהתם יש אויר הרבה בבית משא"כ בתנור:
(יב) דגורם בישול: ואפי' בדיעבד אסור התבשיל (תשובת רמ"א סי' ק"ב) ועיין סי' רנ"ז ס"א בהג"ה וע"י עכו"ם יש לפקפק ולהתיר בדיעבד מאחר דבלא"ה נמי היה מתבשל שם וכתוב בשל"ה ואם עדיין לא חשכה אף על גב דמדינא מותר לומר לעכו"ם מ"מ יש ליזהר משום לא פלוג ע"ש ועמ"ש סי' רס"א סס"א:
דיני שהיה והטמנה בקיצור: כללא דמלתא בזמן הזה אין לנו שום הטמנה כיון שמגולה למעלה אך להרב"י צריך שלא תהא הקדירה נוגעת בגחלים וא"כ ה"ל שהיה ובבשר צריך ליתנו חי סמוך לחשיכה ממש או שנתבשל כמב"ד קודם שחשיכה ובצלי ועוגה ופשטיד"א לא מהני חי ובעינן שיתבשל כמב"ד קודם שבת ובתנור טוח בטיט הכל שרי ואם יש בו גחלים לוחשות אין לפותחו כ"א ע"י עכו"ם ואם הגחלים סביב הקדירה לא יקח ישראל הקדירה כ"א עכו"ם ואם הקדירה עומדת על הגחלים שרי אם א"א בע"א וה"ה בליל שבת ולהניח תבשיל חם אצל התנור שרי אפי' הוסק כבר ועל התנור נהגו היתר אם לא הוסק עדיין ואם נתן לבנה או ד"א על התנור נותן הקדירה עליה שרי אפי' הוסק ובתבשיל קר אפי' קודם שהוסק אסור אפי' לסמוך כ"א ע"י עכו"ם קודם שהוסק ולאחר שהוסק אפילו ע"י עכו"ם אסור כ"א לצורך חולי או קטן שאין לו מה לאכול ודבר שאין בו רוטב אפי' קר כחם דמי ואם לא נצטנן לגמרי אפי' יש בו רוטב נהגו להקל ואם מניחו במקום שאין יכול להתחמם עד שהיס"ב מותר לסמוך אצל התנור אבל לא עליו אלא א"כ יש דבר המפסיק וה"ה לתוך הקכ"לין בעינן דבר המפסיק אבל ע"ג לבזבז שסביב התנור ה"ל סמיכה וה"ה במיני משקין ופירות דינא הכי וע"ג קדירה הקבוע בתנור נמי דינא הכי אבל לתת לתוכן קנקן עם משקין פשיטא דאסור וישראל אסור ליתן מים לתוך הקדירה ההוא אפי' קודם שהוסק אך אם נתנם עכו"ם קודם שהוסק שרי ליהנות מהם וגם אם נתן ישראל ע"ש סמוך לחשיכה אסור כמ"ש סוף סימן רנ"ד:
אסור לכרוך בשבת קדרה עם מאכל חם בכרים וכסתות אבל אם פינן לקדירה אחרת מותר לכרוך קדירה ההוא: