שולחן ערוך אורח חיים רנט ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · רנט · ה · >>

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

טמן וכיסה בדבר שאינו ניטל, אם מקצת הקדירה מגולה, נוטל ומחזיר, ואם לאו אינו נוטל:

מפרשים

ט"ז

מגן אברהם

באר היטב

(ה) ניטל:    ואם טמן בדבר הניטל וכיסה בדבר שאינו ניטל מפנה סביבותיה ואוחז בקדירה ומוציאה דלא נעשית בסיס להן כמ"ש סס"א ר"ן.


משנה ברורה

ביאור הלכה

כף החיים

כה) סעי' ה' ואם לאו אינו נוטל. משום דהקדרה נעשית בסיס לדבר האסור ואע"ג דבסעיף א' פסק דלא נעשה כסוי הקדירה בסיס שאני התם דהכסוי לא נעשה בסיס אלא כדי לכסות הקדירה הכא דהקדירה אין לה כסוי והניח עליה דבר שאינו ניטל נעשה בסיס. מט"י או' א' מיהו ממ"ש לעיל באו' הקודם משמע דלא הוי בסיס ואם אפשר לנער מן הצד וליקח הקדרה שרי וכ"כ הערה סס"י זה וכתב דלא כהמט"י יעו"ש:

סעיף ו

כו) סעי' ו. יש מי שאוסר להטמין באבנים וכו' היינו אפי' אם יחדם לכך לעולם דאם לא יחדם בל"ה אסור כמ"ש סעי' ב':

כז) שם. להטמין באבנים וכו' ואם מותר לסתום פי התנור בטיט ביו"ט עיין לקמן סי' תק"ז סעי' ז' ובדברינו לשם בס"ד:

כח) שם. ויש מתירין. דמשום כבוד שבת לא גזרו וכמ"ש סס"י שי"ב. ואם אפשר להטמין בענין אחר אסור. מ"א סק"י. תו"ש או' ט"ז. ר"ז או' ו' אבל הא"ר או' י"א כתב דהמנהג כמתירין. ועיין בדברינו לעיל סי' י"ג או' ז' ודוק.

סעיף ז

כט) סעי' ז. מותר לסתור וכו' והטעם כתב ב"י בשם המרדכי דדוקא אם היה עושה לקיום שלא להסירם בשבת היה אסור משום סתירה אבל דף זה אינו עשוי לקיום יעו"ש. והביאו הט"ז סק"ג:

ל) שם. מותר ע"י עכו"ם אבל ע"י ישראל אסור דהוי פסיק רישיה. ומשמע בתה"ד דה"ה לפותחו אסור אם ידוע שיש בו גחלים לוחשות דהרוח מבעיר הגחלים וכמ"ש סי' רמ"ז סעי' ב' מ"א ס"ק י"א. תו"ש או' ח"י. ר"ז או' ז':

לא) ואם סותמו ומניח פתוח הרבה הוי כאלו פתוח כולו ושרי אבל אם מניח פתוח מעט אז הרוח מפיח יותר ואסור. וכ"כ המ"א לאסור בזה. ואם האש בוער בתוכה יותר פשיטא דאסור לכ"ע דגורם כבוי לאש שנכבה עי"כ ול"ד למ"ש סי' רמ"ז סעי' ב' דהתם יש אויר הרבה בבית ואינו גורם כיבוי מהרה משא"כ בתנור. מ"א שם. תו"ש שם. ר"ז שם:

לב) שם הגה. ויש מחמירין שלא לסתור וכו' משום דס"ל דיש סתירה ובנין אפי' בדבר שאינו עשוי לקיום אלא להתירן בשבת. מט"י או' ג':

לג) שם בהגה. דגורם בישול וכו' ואפי' בדעיבד התבשיל אסור. תשובת רמ"א סי' ק"ב. וע"י גוי יש להקל ולהתיר בדיעבד מאחר דבלאו הכי נמי היה מתבשל שם (ר"ל בלא סתימת התנור) מ"א ס"ק י"ב. א"ר או' ט"ו. תו"ש או' י"ט. ר"ז או' ח' וכ"ז מיירי אף שאין גחלים לוחשות. א"ר שם ומיהו לומר לעכו"ם לסתום בטיט בשבת אף בשנתבשל כל צרכו אסור דהוי ממרח אב מלאכה כמ"ש לעיל סי' רנ"ג או' ל"ה בשם תשו' הרמ"א הנ"ז וכ"כ א"א בזה הסי' או' י"ב:

לד) וכתב בשל"ה ואם עדיין לא חשכה אע"ג דמדינא מותר לומר לעכו"ם מ"מ יש ליזהר משום דלא פלוג יעו"ש. מ"א שם. תו"ש שם. והיינו אחר קבלת שבת וכגון שהקדירות עדיין לא נתבשלו כל צרכן. ר"ז שם:


פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אורח חיים לחץ כאן



▲ חזור לראש