שולחן ערוך אורח חיים ל ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · ל · ה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: טורי זהב (ט"ז) · מגן אברהם · באר היטב · משנה ברורה · ביאור הלכה · כף החיים · באר הגולה

שולחן ערוך

ויש מי שאומר שאם התפלל תפלת ערבית מבעוד יום עד שלא הניח תפילין אין לו להניחם אחר כך:

מפרשים

באר הגולה

(ח) ויש מי שאומר - כתבי מהר"ר ישראל סי' קכ"א.



ט"ז

מגן אברהם

(ז) התפלל תפלת ערבית:    אבל אם הוא לא התפלל ערבית אף על פי שהציבור התפללו מותר להניח תפילין כ"מ ביורה דעה בסוף סימן שע"ה דהא תפילין בלילה נמי אינן אלא דרבנן ע"ש בש"כ ובאבן העזר ססי' קכ"ג:

באר היטב

(ז) תפלת ערבית:    אבל אם הוא לא התפלל אעפ"י שהציבור התפללו מותר להניח תפילין. מ"א.


משנה ברורה

(יז) מבעוד יום — ואפילו עוד היום גדול קודם שקיעה לפי שכבר עשאו לזמן הזה לילה וזמן שכיבה בק"ש ותפלה של ערבית ואם יניח בו תפילין יחזור ויעשהו יום והרי הן שתי קולות שסותרות זו את זו אך האחרונים הסכימו להלכה דמחוייב להניחן ובלי ברכה כל זמן שהוא קודם צאת הכוכבים ואם הוא לא התפלל עדיין אע"פ שהצבור התפללו אין בכך כלום ויניחם בברכה אם הוא עדיין יום כיון שהוא אינו עושה שתי קולות הסותרות זו את זו ודוקא אם לא הניחן באותו יום כלל אבל אם כבר הניח תפילין רק שרוצה להניח גם עתה אין ראוי להניחם אם הצבור כבר התפללו ערבית:

ביאור הלכה

(*) ויש מי וכו' מבעוד יום וכו':    עיין במ"ב במש"כ לילה וזמן שכיבה בק"ש וכו' הוא משו"ע הגר"ז ומתורץ בזה קצת קושיא של הא"ר שהרי איסור תפילין בלילה איננו משום לילה רק משום שינה וכבסעיף ג' ובזה קצת ניחא ולפ"ז לאותן האנשים הזהירין לקרות עוד הפעם ק"ש בזמנה ואינן קוראין אז אלא כדי לעמוד בתפלה מתוך ד"ת וכדלקמן בסימן רל"ה ס"א אפשר שישתנה זה הדין ועיין. ועיין עוד במ"ב במש"כ דאם הוא לא התפלל עדיין וכו' אם הוא עדיין יום דאם הוא בין השמשות נ"ל דלא יברך אז דבלא"ה הפמ"ג מפקפק על דברי המ"א בסק"ב במש"כ דזמן הנחת תפילין הוא עד צאת הכוכבים הגם דבודאי מחוייב להניחן כיון שלא קיים עדיין מצות תפילין דבד"ת ספיקא לחומרא ושמא הוא עדיין יום וכמו שפסק הפמ"ג בא"א עכ"פ הברכות אינן מעכבות:.

כף החיים

(טו) סעיף ה: יש מי שאומר וכו' — הא שכתב מרן ז"ל יש מי שאומר, לא מפני שיש חולקים בזה, אלא כי כן דרכו, כשמוצא סברה יחידית כותבה בשם יש מי שאומר, כמו שכתבתי לעיל סימן י"ד אות כ"ד. וסברה זו לא מצאה מרן ז"ל כי אם בכתבי מהרא"י סימן קכ"א, על כן כתבה בשם יש מי שאומר:


(טז) שם: שאם התפלל תפלת ערבית וכו' — אבל אם הוא לא התפלל תפילת ערבית, אף על פי שהציבור התפללו מותר להניח תפילין. מ"א ס"ק ז, סולת בלולה אות ג', אליהו רבה אות ה', שתילי זיתים אות יו"ד, סידור בית עובד בדיני זמן הנחת תפילין אות ד'. ויניחם בברכה, פרי מגדים במשבצות זהב אות ז'. ומיהו אם הניח ביום, רק שרוצה גם עתה, אין ראוי להניחם כל שהציבור התפללו ערבית. פרי מגדים שם, ועיין מגן אברהם סימן רס"ג ס"ק כ"ד מה שכתב בשם הכנסת הגדולה ודו"ק:


(יז) מי שלא הניח כל היום תפילין ובין השמשות נזכר, מניחן, דדבר תורה ספיקא לחומרא. פרי מגדים אשל אברהם אות ז', יעו"ש. והגם שכתבנו לעיל דהאר"י ז"ל היה נזהר מאד לחלצם אחר שקיעת החמה, יש לומר היינו דווקא למי שכבר קיים מצות תפילין, אבל מי שלא קיים עדיין מצות תפילין, כיון שעדיין הוא בין השמשות שספיקו מן היום יוכל להניח. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן ח"י אות י"ב. ומכל מקום יניח בלא ברכה, כיון שהוא ספק לילה גם כן, והוא פשוט:


(חי) שם: אין לו להניחם אחר כך — והאליהו רבה אות ה' כתב, דאם לא הניח תפילין כל היום, יש לו להניח אחר ערבית אם הוא יום בלא ברכה, וכן כתב הפרי מגדים במשבצות זהב אות ז':