לדלג לתוכן

שולחן ערוך אורח חיים לח ט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

מצטעריאיל ומי שאין דעתולא מיושבת עליויביא ונכונה פטור מפני שאסור להסיח דעתו מהם:

מפרשים

 

(יא) מצטער:    משמע אפי' מפני הצינה כדאיתא בירושלמי ר' יוחנן לא היה מניח תפילין מפני הצינה ועוד חד היה דלא מנח תפילין ביומא דאתי מאורחא עיין ב"י סי' כ"ז:

(יב) שאין דעתו מיושבת עליו - דוקא כשא"א לו ליישב דעתו (ב"ח) עמ"ש ס"ה:
 

ס"ט מצטער כו'. ירושלמי פ"ב דברכות ר' יוחנן בקייטא דלא הוה חזיק רישיה הוה לביש תרוייהו ברם בסיתווא דהוה חזיק רישיה לא הוה לביש אלא דאדרעיה ובחתן אמרינן משום דטריד רק באבל ובטירדא דרשות אמרינן ה"ל ליתובי דעתיה הא כל שא"א פטור:
 

(י) מצטער:    אפילו מפני הצינה. מגן אברהם.

(יא) עליו:    דוקא כשא"א לו ליישב דעתו. ב"ח.
 

(ל) מצטער — אפילו מפני הצינה. ועיין בסמוך:

(לא) שאין דעתו וכו' — ומיירי בשא"א לו ליישב דעתו אבל אם אפשר לו חייב ליישב דעתו ולהניחן:
 

(כט) סעיף ט: מצטער וכו' — אפילו מפני הצינה. מגן אברהם ס"ק י"א. סולת בלולה אות א'. ר' זלמן אות ח'. סידור בית עובד אות ו'. שתילי זיתים אות י"ח. ומיהו צריך להשתדל לחמם גופו או לילך למקום חם כדי שלא להתבטל ממצוה גדולה כזו:

(ל) שם: ומי שאין דעתו מיושבת עליו וכו' — כתב בית יוסף בשם הר' מנוח: אף על גב דבשאר מצוות דאמרינן דמצטער איבעי ליה ליתוביה דעתיה, הכא שאני משום הסח הדעת, עכ"ל. משמע מזה דאפילו אם אפשר לו ליתוביה דעתיה פטור. אבל הב"ח כתב דאם אפשר לו ליתוביה דעתיה חייב. וכן כתב המגן אברהם ס"ק י"ב. ר' זלמן אות ח'. שתילי זיתים אות ך'. ועיין פרי מגדים אשל אברהם אות י"א ואות י"ב:

(לא) שם: פטור וכו' — אבל אינו אסור. פרי מגדים שם אות י"ב. פתחי עולם אות י"ג. ועיין פתח הדביר אות ד' מה שכתב בזה:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש