שולחן ערוך אורח חיים לא ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · לא · ב

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין מהטעם הזה בעצמו שימי חול המועד גם הם אות.

הגה: ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין (בית יוסף בשם הרא"ש). וכן נוהגין בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך עליהם אלא שאין מברכים עליהם בקול רם בבית הכנסת כמו שאר ימות השנה:

מפרשים

מגן אברהם

(ב) בח"ה ג"כ אסור:    והמניחן בחול המועד אינו עובר משום בל תוסיף כיון שאינו מכוין להוסיף (סמ"ק) פי' שעושה משום ספקא שמא ח"ה חייב בתפילין ע"ש בעירובין ועיין סימן תרס"ח עמ"ש סי' כ"ט וססי' כ"ה:


(ג) גם הם אות:    בפסח אכילת מצה ובסוכ' ישיבת הסוכ' והי"א ס"ל כיון שמותרין בעשיית מלאכ' ליכא אות:


(ד) בקול רם:    ונ"ל שלא לילך בהם בר"ה רק יניחם בבה"כ:

באר היטב

(ב) אסור:    עיין בכסף משנה שכ' ונחלקו מפרשים בחה"מ יש מהם אומרים דבכלל י"ט הם ואין מניחין בהם תפילין וי"א שמניחין וכן נראה מדברי רבינו שכ' בפ"י משביתות יו"ט כותב אדם תפילין לעצמו וכו' ע"ש. וצ"ע שהוא ז"ל כ' להיפך שם בפ"י משביתות י"ט וז"ל אין לו מה יאכל נראה שטעמו מפני שהוא סובר שאין מניחין תפילין בח"ה דבכלל י"ט הוא עכ"ל. הרי שכ' בדעת הרמב"ם שאין מניחין תפילין בח"ה הפך מ"ש כאן בהלכות תפילין וצ"ע יד אהרן. ועיין ע"ת.


(ג) בקול רם:    וכ' ט"ז תמוה הוא כלפי שמיא מי מחלקינן בין סתר לגלוי ע"כ שפיר להניחם בלא ברכה. וכ"פ בספר תמים דעים סי' מ' שלא יברך עליהם ובל"ח כתב הטעם שרבים חולקים שלא לברך בחה"מ ואותן שראו להעמיד על הדין ולברך הנהיגו לברך בחשאי כדי שלא יבואו לידי מחלוקת זכר לדבר בשכמל"ו: וכתב המ"א שלא ילך בהם ברשות הרבים רק יניחם בבה"כ (ובספר אליהו רבה חולק עליו דכיון דמניחין בב"ה ברבים מה לי בהליכתן ברה"ר) כ' בכתבי מהרא"י סימן ק"ז וב"י הביאו סי' כ"ה דאותו המניח תפילין בח"ה בלא ברכה אפ"ה אסור לדבר ולהשיח בין תפילין לתפילין ע"ש והיינו שיחת חולין. אבל קדיש או קדושה מותר לאותן המניחין בחה"מ בלא ברכה ועיין מ"א בסי' כ"ה ס"ק ט"ו וס"ק י"ח ודו"ק. והמחבר יד אהרן כ' דאשתמיט להרב מ"א דברי מהאר"י אלו הואיל וכ' דהמניח בחול המועד בלא ברכה רשאי לענות ע"ש ולא דק דחילוק יש בין להשיח שיחת חולין או לענות קדיש וקדושה. ותמוה בעיני האיך עלה על דעתו שאשתמיט מהמחבר מ"א דברי מהרא"י הא המ"א הביאו בס"ק ט"ו ע"ש ואדרבה ממנו אישתמיט מ"ש מ"א בס"ק ט"ו וק"ל. וע"ל סימן כ"ה ס"ק י"א.


משנה ברורה

(ו) גם הם אות — בפסח אכילת מצה ובסוכה ישיבת הסוכה והי"א ס"ל כיון שמותרין בעשיית מלאכה מן התורה ליכא אות:


(ז) להניחן במועד — וחליצת התפילין צ"ל בחוה"מ קודם הלל. ועכשיו נהגו איזה אנשים לסלקן אחר קדושה של תפילת י"ח ומ"מ צריכין ליזהר לכוין לשמוע חזרת התפלה:


(ח) שאין וכו' — הפי' משום דיש מניחים ויש שאינם מניחים או אין מברכים יש לברך בחשאי כדי שלא לבוא לידי מחלוקת וכן לא ילך בהם בר"ה לבהכ"נ והאחרונים הסכימו לדעת הט"ז דיותר טוב להניחן בלי ברכה כי הברכות אינן מעכבות וספק ברכות להקל ובפרט שהגר"א ז"ל כתב שאין לדעת הי"א עיקר בש"ס ועכ"פ לענין ברכה בודאי יש להחמיר. גם קודם ההנחה יחשוב בדעתו אם אני מחוייב אני מניחן לשם מצוה ואם לאו אין אני מניחן לשם מצוה ובזה יצא ידי כו"ע דאף להסוברים דחוה"מ אינו זמן תפילין אינו עובר על בל תוסיף כיון שאינו מכוין בהנחתם לשם מצוה ודאי וכ"ש שאין לחוש בזה לאיסור זלזול של אות חוה"מ דזה ג"כ אינו אלא במתכוין לשם מצוה כנ"ל. ותפילין דר"ת אין להניחם בחוה"מ [פמ"ג] עוד כתבו האחרונים [והובאו בארה"ח ע"ש] דאין נכון שבהכ"נ אחת קצתם יניחו תפילין וקצתם לא יניחו משום לא תתגודדו. ומי שאין מניח תפילין בחוה"מ שמתפלל בבה"מ שמניחין תפילין יש לו ג"כ להניחן ובלי ברכה וצבור שנהגו להניח תפילין אין להם לשנות מנהגם:

ביאור הלכה

כף החיים

(ו) סעיף ב: בחול המועד גם כן אסור להניח תפילין וכו' — עיין בית יוסף בשם הזוהר, וכן כתב האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ב' דחזרת העמידה ובפרי עץ חיים שער מקראי קודש פרק ה, דאין להניח תפילין בחול המועד יעו"ש הטעם בסוד, וכן כתב ביאורי הגר"א אות ד'. ועיין מה שכתבתי לעיל סימן כ"ה אות ע"ה:


(ז) שם הגהה: ויש אומרים שחול המועד חייב בתפילין וכן נוהגים בכל גלילות אלו להניחם במועד ולברך וכו' — והט"ז בס"ק ב כתב דהמניחם בחול המועד בלא ברכה שפיר עבד, יעו"ש. ועיין אליהו רבה אות ב', ומה שכתבתי לעיל סימן כ"ה אות נ"ב. והאר"י ז"ל נתן טעם בסוד שאין להניחם בחול המועד, כמו שכתבתי באות הקודם.