שולחן ערוך אורח חיים יא יג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אורח חיים · יא · יג · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: ט"ז מגן אברהם באר היטב משנה ברורה ביאור הלכה כף החיים באר הגולה

שולחן ערוך

בסביזהר לחתוך ראשי החוטין לעשותם ח' קודם שיכרוך, שאם כרך אפילו כסגחוליא אחד (פירוש: החלק מהציצית שבין קשר לקשר) סדוקשר אפילו יטקשר אחד ואחר כך חתכן – פסול משום תעשה ולא מן העשוי, שהרי בפיסול עשאם:

מפרשים

באר הגולה

(ב) יזהר לחתוך ראשיסוכה יא א.



מגן אברהם

(יט) קשר א' — פירוש, שאם עשה חוליא וקשר אחד יצא ידי חובה מדאורייתא, ואם כן הוי תעשה וכו'. דלא כע"ת, דפשוט דכריכה בלא קשר לא מהני, עיין מה שכתבנו ס"ק יג. וכתב ב"י בשם מהרי"א, דאם אין לו פנאי, כגון בערב שבת עם חשיכה, די בחוליא וקשר א', עיין מה שכתב סימן שי"ז. [חוליא היינו החלק מהציצית שבין קשר לקשר].

באר היטב

(כ) חוליא אחד:    פי' שאם עשה חוליא וקשר אחד יצא י"ח מדאורייתא וא"כ הוי תעשה ולמ"ה מ"א. וע"ת לא כ"כ ועיין ט"ז.

שערי תשובה

ביאור הגר"א

שמונה — כן פירשו תוס' מה שאמרו ופותלהו כו':

שאם כו' — בסוכה שם, והא תני שמואל כו'. וכתבו סמ"ג ומרדכי, שאם לא יחתכם עד אחר קשירה וכריכה, נמצא שהציצית נעשה מאליו ופסול משום תעשה ולא מן העשוי. וטעמו משום דאמרינן ל"ט ב': ורב סבר כו', דסבירא להו דתרווייהו בעינן לעיכובא, וכמו שכתוב שם א': תכלת שכרך רובה כשרה, ואפילו לא כו', הא לאו הכי פסולה, וקיימא לן כרב, וכן הוא בספרי והביאו תוס' שם ב' ד"ה או כו', וכן כתב המרדכי בסוף סימן תתק"מ. ואמרינן שם דקשר העליון דאורייתא, ופירש רש"י: קשר שאחר הגדיל, וכן כתב נמוקי יוסף שם: ואפילו לא כרך כו', ומיהו בשעשה קשר אחר החוליא כדינו, דחוליא בלא קשר אינו מתקיים ואין כאן גדיל, וקשר העליון דאורייתא והוא שבסוף הגדיל כפירוש רש"י כו', ולפיכך מה שכתב סמ"ג שאם כרך כו' היינו בכהאי גוונא, כיון שבכך מתכשר. ורש"י בסוכה שם ד"ה תלאן שכתב: עד שעשה כל הגדילים וקשריהם, לאו דווקא כולן אלא לרבותא דרב. ב"י. וטעמם שמכשירין כל זמן שאין מתכשר בעשייתן, דעד כאן לא פליג שמואל שם עלה דרב אלא משום דסבירא ליה דקציצתן לאו מעשה, אבל כל שנעשה מעשה להכשיר ודאי נקרא מעשה, ועיין שם ט"ו א' בשלמא ב"ה כו' אי כו':

משנה ברורה

(סב) יזהר - ר"ל שאם עבר ולא חתכן קודם התחיבה עכ"פ יזהר עתה קודם הכריכה ועיין ט"ז:

(סג) חוליא אחד - אפילו של ג' כריכות:

(סד) וקשר וכו' - ר"ל אם עשה חוליא וגם קשר אחר החוליא אפילו רק קשר אחד יצא ידי חובתו מדאורייתא אפילו לא עשה כלל הקשר שסמוך לכנף וא"כ הוי תעשה ולא מן העשוי אבל אם לא עשה הקשר שאחר החוליא אף שעשה הקשר ראשון שקודם החוליא לא נגמר עדיין עשיית הציצית דבלא הקשר החוליא אינו מתקיים כלל ואין כאן גדיל וע"כ יכול לחתוך החוטין ויש מחמירין ולכתחלה נכון לחוש לדבריהם. ודע דמש"כ קשר אחד ר"ל מהה' קשרים שרגילין לעשות אבל הוא היה ב"פ זה על גב זה כדלקמן דבלא"ה לא מיקרי קשר שאינו מתקיים:

ביאור הלכה

כף החיים

(מא) סעיף יג: יזהר לחתוך וכו' — שאם כרך אפילו חוליא אחד וקשר אפילו קשר אחד ואחר כך חתכן, פסול. רוצה לומר שקשר אחר הכריכה, דכריכה בלא קשר לא כלום הוא, וקשר הראשון תכף אחר התחיבה אינו בחשבון כלל, ולא מיקרי עשייה כלל, אלא דווקא הכריכה עם הקשר שעושה אחר הכריכה. ט"ז ס"ק יד, וכן פירש מחצית השקל דברי המגן אברהם ס"ק יט, וכן כתב אליה רבה ס"ק י"ח, ר' זלמן אות כ"ג, משבצות זהב ס"ק י"ד. אבל בעולת תמיד ס"ק ח' כתב דאו או קתני, או כרך או קשר של קיימא שני קשרים זה על זה, וכן משמע בלבוש. ועיין באות שאחר זה.




▲ חזור לראש