שולחן ערוך אבן העזר קנד י
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קנד · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
נשא אשה ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה, יוציא ויתן כתובה או ישא אשה הראויה לילד. ואם לא רצה, כופין אותו עד שיוציא. ואם אמר: איני בועלה והריני שוכן עמה בפני עדים כדי שלא אתיחד עמה, בין שאמרה היא בין שאמר הוא, אין שומעין לו, אלא יוציא וישא אשה הראויה ללדת.
- הגה: יש אומרים דכל זה דלא הוליד כלל, אבל אם הוליד זרע קיימא, אף על פי שלא קיים עדיין פריה ורביה, אין כופין להוציא (ריב"ש סימן ט"ו). ועיין לעיל סימן א' דבזמן הזה אין נוהגין לכוף כלל. ונאמן האיש לומר שיודע בעצמו שאינו מוליד, ואין כופין אותו לישא אשה (נ"י פרק הבא על יבמתו):
מפרשים
(כב) יוציא ויתן כתובה: למ"ש לעיל לרוב הפוסקים אם לא אמרה שהוא אינו י"כ מ"מ חייב ליתן לה הכתובה אבל אם הוא טוען ברי דהיא פולט' הזרע או כיוצא בזה דהמניע' ממנה והיא א"י אם הוא י"כ אין לה כתובה ודינה כאיילנות כמ"ש ברמב"ם שם אפילו אם הוא רוצה לגרשה וכן הוא לשיטות הרי"ף הוא אמר מינה קאי על מתני' דב"ד כופין אותו לגרש ומ"מ אם אמר מינה נאמן אא"כ דהיא אומרת דהוא אינו י"כ וכן הוא בהרא"ש ולא כפרישה סי' קמ"א, ולפי משמעות דברי המחבר מ"ש בסעיף ו' פוסק כרמב"ם קשה איך כתב כאן סתם דיוציא ויתן כתובה דהא לרמב"ם כל שהי' אינו אומר' ברי דהמניע' ממנו אין לה כתובה:
(כג) או ישא אשה וכו': היינו הברירה בידו אבל היא א"י לומר שישא אחרת ולא יגרש אותה כי לפעמים לא יהבא ליה אתתא כל היכא דאגיד' בה נ"י ומשמע אפי' היכא דהיא אמרה דהוא אינו י"כ מ"מ כופין אותו לגרש זאת וישא אחרת אף על גב שהיא נאמנת לענין כתובה ולדעת הרמב"ם מבואר כן במתני' דהא מתני' נשא אשה ושהה עמה י"ש יוציא ויתן כתובה איירי דהיא טוענת ברי דהוא אינו י"כ כמ"ש בסמוך ותנא אינו רשאי לבטל, ואם הוליד ומתו בניה עיין תשובת הרשב"א שהביא הב"י ובנ"י ובש"ג:
(כד) אין כופין להוציא: היינו כשהיא ראוי' עוד להוליד אבל כשהיא זקנה כופין להוציא:
(כה) ונאמן האיש לומר וכו': משום בכל מצות כאלו שאין הוכחה שעושה דרך מרד נאמן על עצמו שם בנ"י:
אין שומעין לו פי' אע"פ שהוא אומר שרוצה לישא אחרת דלא נאמין לו בכך:
(כד) כתובה: עי' ב"ש. והיכא דלית ליה למיתב לה כתובה תהא כתובתה חוב עליו עד שתשיג ידו ע"ל סימן קי"ט ס"ק ז' מש"ש ועיין כנה"ג קפ"ב ע"ב סנ"ג ונ"ד.
(כה) להוציא: והיינו כשהיא ראויה להוליד עוד אבל כשהיא זקנה כופין להוציא ב"י בשם הריב"ש ע"ש ובד"מ. ואם היו לו בנים ומתו עיין ב"י וד"מ וכנה"ג קפ"ד ע"ב.