שולחן ערוך אבן העזר קנב א
שולחן ערוך אבן העזר · קנב · א · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
הבעל שאמר: גרשתי את אשתי, אינו נאמן, וחוששין לדבריו ותהיה ספק מגורשת. ואפילו הודית לו שגירשה, אינם נאמנים:
מפרשים
(א) אינו נאמן: אף על גב דיש לו מיגו דאי בעי יכול לגרש אותה השתא מ"מ אינו נאמן דכל המגרש יש לו קול כ"כ רש"י והר"ן ומסוגי' דש"ס נראה הא דחוששין לדבריו והיא ספק מגורשת דוק' כשיש לו מיגו היינו כשאומר גרשתי היום אבל אם אומר גרשתי מאז ומקדם אינו נאמן כלל ומלשון הרמב"ם והטור לא משמע כן אלא לעול' חוששין לדבריו וצ"ל דס"ל אפי' אם אמר גרשתי כבר פלגינן דבריו וחוששין לדבריו מכאן ולהבא ופסקו כמ"ד שם דפלגינן דבריו:
(ב) ספק מגורשת: היינו לאחר מותו חולצת ולא מתייבמת גם אם זנתה אחר שאמר גרשתי הבנים ספק ממזרי' אבל א"י לאסור עליו אם הוא כהן:
(ג) אפילו הודית לו: אף על גב האשה שאמרה לבעל' גרשתני נאמנת כמ"ש בסימן י"ז מ"מ היכ' דהוא מסייעה אינה נאמנת עוד כתב הרמב"ם שמא גירש אותה בגט פסול לפ"ז אם קבלה קידושין אז /או/ אם אמרה גרשתני לא מהני אא"כ אם הוא אומר לא גרשתי אבל אם הוא אומר גרשתי אף על גב היא התחילה לומר גרשתני לא מהני כי יש לחוש שמא בגט פסול גירש:
ואפילו הודית לו זה דעת רמב"ם ומפרש טעם ע"ז לפי נוסחות הטור ברמב"ם שמא מכוין לקלקלה או גירשה בגט פסול והיא אינה יודעת או שמא העיזה פניה כיון שהוא מאמינה לפיכך אומרים לו אם אמת הדבר הרי אתם קימים גרשה עתה בפנינו עכ"ל ובנוסחאות שלפנינו כתוב בזה"ל או גירשה בגט בטל והיא אינה יודעת כובד איסור שלה נראה פירושו דהוקשה לו למה לא תהא נאמנת כמ"ש אח"כ האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה בפני בעלה לזה אמר דדבור שלו פשיטא שאינו נאמן מטעם שמא יתכוין לקלקלה ודבור שלה ג"כ אינו מועיל דאין כאן חזקה דהעזה דאפשר שהיא טועה בחוסר ידיעה מהפסול בשלמא כשהבעל מכחישה ואומר לא גרשתיך אין חשש זה דא"כ היה הבעל אומר כן ולא היה מכחיש לגמרי משא"כ כאן שאדרבה הבעל מסכים עמה ותו שאין כאן חזקה דהעזה כיון שמאמינה ומה שסיים אח"כ לפיכך אומרים כו' נראה דבא לתרץ מ"ט לא נימא דנאמן הואיל ובידו לגרשה כמו דס"ל לחד מ"ד בגמ' באמת לזה תירץ בשלמא מידי דתלוי בנאמנות למפרע מהני מגו משא"כ כאן דלא מהני אלא להבא לא משגחינן במגו כיון דאפשר שיגרש בפנינו וכתבו בפ' יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ד) הטעם דלא אמרינן הואיל ובידו לגרשה כיון דאם איתא דגרשה ה"ל קלא מ"ה באומר זה בני דנאמן הואיל ובידו לתת לו במתנה דאפשר שהוא בנו ואין יודעים מזה:
(א) מגורשת: היינו לאחר מותו. חולצת ולא מתייבמת. גם אם זנתה אחר שאמר גרשתי הבנים ספק ממזרים. אבל א"י לאסור עליו אם הוא כהן ב"ש.