הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן קנב
סימן קנב[עריכה]
סי' קנ"ב ס"ג ב' אומרים נתגרשוה. נ"ב ואם הי' קדושי דרבנן הוי ס' דרבנן ומנסבי' אות' לכתחילה תשו' תשב"ץ ח"א סי' א' דף ד' ע"א ע"ש ולענ"ד תלי' במחלוקת הפוסקים בספיקא דרבנן ואתחזק איסורא. עוד מבואר שם דאם הי' תרי ותרי על קדושי' ואח"כ הי' תרי ותרי על הגרושין מותר מטעם ס"ס שלא הי' קדושין ס' נתגרשה ולענ"ד יש לדון כיון דלא נודעו ביחד דתחלה כשהיה ספ' בקדושי' נפסק דינו לחומרא לא הוי ס"ס כמ"ש הרמ"א יו"ד סי' ק"י ומיושב בזה קושי' הט"ז שם ס"ק י"ד אמנם יש לדון כשהיה תרי ותרי על הקדושין כיון דקיי"ל תרי ותרי ספיק' דרבנן ומדאורייתא אוקי בחזקת פנויי' הוי רק מקודשת מדרבנן וכשהי' אח"כ תרי ותרי על הגרושין הוי ס' דרבנן ומ"מ להסוברי' דספק דרבנן בחזקת איסור י"ל אף דהכא לא מקרי חזקת איסור דהיא תרי ותרי בקדושין וחז"ל החמירו לדונה בס' מקודשת מ"מ י"ל דהספק על הגרושין מקרי חזקה שלא נתגרשה וצ"ע לדינא:
ב"ש אות ט' משמע אפי' א' מכחישי'. נ"ב היינו ממ"ש הרמב"ם שם הלכה י' הואיל דכל א' מהן העיד על עצמו משמע דאלו העידו על אחרי' שזה אומר היא אשת פ' וא' אמר שהיא אשת פ' היינו מצטרפי' עדותן דהיא א"א אף דמכחישי' זא"ז למי מקודשת:
סי' י"ב עד שיוכרו. נ"ב ע' תשובת נ"ב מ"ת סי' קל"ו ובתשובת מהריב"ל ריש ספר ב':