שולחן ערוך אבן העזר קלח א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


שולחן ערוך אבן העזר · קלח · א · >>

מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

אמר לה: טלי גטך מעל גבי קרקע, אינו כלום. ואפלו היה מנח על גבי ידו והיא קרובה אליו ולקחתו משם אינו גט, כיון שלא סיע בנטילתו. אפלו היתה ידו סגורה והגט בתוכה, ופתח הוא ידו ונטלתו מתוכה, שסיע בנטילתו, אפלו הכי אינו גט, כיון שלא קרב גופו אליה. ואם הגט תחוב לו תחת חגורתו על מתניו, וצמצם מתניו ונתחלחלו והטה עצמו לה ונטלתו, קרי בה שפיר "ונתן" (דברים כד, א), אבל אם צמצם מתניו ולא הטה עצמו אליה, או שהטה עצמו ולא צמצם מתניו, לא הוי נתינה. ויש מי שאומר, שאם היה קשור על ידו או על ירכו, והרכין לה בגופו או הטה ידו עד ששלפה הגט מעליו, ואמר לה: הרי זה גטך, הרי זה גט:

מפרשים

בית שמואל

(א) אינו כלום:    עד שיטלנו הימנה ויחזור ויתן לה ויאמר לה הא גיטך כיון דתחילת הנתינה לא היה נתינה כלל אבל בצמצם מתניו והטה אליה הוה נתינה אלא דהיה נתינה גרועה מ"ה א"צ ליטול ממנה אלא אם אמר לה אח"כ הא גיטך מהני אף על גב דלא אמר לה בעת הנתינה כלום ואפי' אם היו עסוקים באותו ענין לא מהני בנתינה גרועה וצ"ל אח"כ הא גיטך כ"כ הר"ן וראיה שלו ממתני' דתנא מצאתו מאחוריו אינו גט עד שיאמר לה הא גיטך והוכיח ע"כ איירי בעסוקים בענין גירושי' דאל"כ ת"ל אפילו אם נתן לידה הגט בטל אלא איירי בעסוקי' באותו ענין ומ"מ לא מהני נתינה גרועה, וכל זה שפיר מוכח לשיטתו דס"ל נתינה בשתיקה ולא היו עסוקים באותו ענין הגט בטל אבל לשיט' הרמב"ם דס"ל אם נתן בשתיקה ולא היו עסוקים באותו ענין אינו אלא פסול א"כ י"ל דאיירי מתני' כשלא היו עסוקים באותו ענין ובעלמא פסול ולא בטל וכאן היה נתינה גרועה הגט בטל אבל אם עסוקים באותו ענין י"ל אפי' אם היה הנתינ' גרוע' הגט כשר משום כשהיו עסוקים באותו ענין הוי כאלו אמר הא גיטך א"כ מה שפסק בסימן קל"ו בשיטות הרמב"ם נשמע אם היו עסוקים באותו ענין וצמצם מתניו והטה אליה הוי נתינה אפילו לא אמר לה כלום ועיין בסוגיא תניא נמי הכי וכו' משמע שהביא ראיה מדברי רבי דאמר אם שלפתו וערק חרצו ועיין בד"מ מה שהשיג על הב"י ובחנם הש"ג:


(ב) והיא קרובה אליו:    כאן איירי דידו פתוחה והיא קרובה אליו לכן אינו גט אבל אם היה ידו פתוחה ומקרב ידו אליה אפילו אינו מסייע מהני לפי' הב"י כיון דא"צ סיוע שלו וכן אם תחוב במתניו בלי דוחק ומקרב עצמו אליה הוי נתינה ולכאורה תימא איך לא ראה דברי הרא"ש שכתב לפי' ר"ח אם היתה ידו פתוחה וקרבה אליה לא הוי גט דבעינן תרתי שיסייע בנטילתה גם יקרב אליה וכן הקשה הב"ח מיהו מדברי הטור משמע כוותי' שכתב בל' המחבר והיא קרובה אליו ולא כתב בבבא זו אפילו אם קירב אליה נמי אינו גט כיון דלא מסייע לה גם קשה מנ"ל להרא"ש לדייק זאת מר"ח אם ידו פתוחה וקרבה אליה לא מהני דלמא דוקא אם תחוב במתניו בדוחק וקרב אליה לא מהני אבל בכה"ג דא"צ סיוע שלו מנ"ל דלא מהני ולכאורה נראה תיבת פתוחה מ"ש הרא"ש ט"ס וצ"ל סגורה היינו אם היה סגורה וקרבה אליה לא מהני לאפוקי מרש"י ומרמב"ם דמפרשי' ערק לה חרציה עקם אליה מתניו ש"מ אפילו אם תחוב וקרבה אליה הוי גט, ומה שהקהש ב"ח מנ"ל דהרמב"ם חולק ע"ז דלמא הרמב"ם איירי כשא"צ סיוע ליתא כי מ"ש היה קשור על ידו או על מתניו נשמע דצריכה סיוע כיון שקשר ומ"מ מהני אם קירב אליה וכן הוא לפרש"י ובכל אלו אינו גט כ"א לפי שיטתו עד שיטול ממנה ויחזור ויתן לה ויאמר הא גיטך כמו בטול גיטך מע"ג קרקע כמ"ש בסמוך, ואם הגט בידו סגורה ומקרב אליה ופותח נראה דהוי נתינ' מעליא אעפ"י שהיא לקחה מידו לכן אם היו עסוקים באותו ענין ולא אמר לה הא גיטך הוי גט אלא בצמצם מתניו והטה אליה בזה כתב הר"ן דלא מהני עסוקים באותו ענין כיון דנתינה גרועה היא וסתם נתינה היא ביד:


(ג) ויש מי שאומר וכו':    היינו דעת הרמב"ם ורש"י א"כ כשהגט קשור על ידו והי' אחזה בידה הוי אוחזי' שניה' בגט נשמע דס"ל כר"י בסמוך, נשמע הרא"ש דלא ס"ל כר"י ע"כ ס"ל כאן כדיעה הראשונה ול"ק קושית הב"י על הטור דהקשה מנ"ל להטור דהרא"ש ס"ל כדיעה הראשונה:


באר היטב

(א) כלום:    ואפשר דתיפסל לכהונה משום ריח הגט דפוסל כל דהו מהרי"ל סי' (ע"ח) [ע"ד].


(ב) מתניו וכו':    עיין ב"ש.







▲ חזור לראש