שולחן ערוך אבן העזר קיד ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

מתה הבת, אין יורשיה יורשים מזונותיה.

חלתה הבת, הרי היא כנשאת ומעלה לה מזונות כאלו היתה בריאה (בית יוסף בשם הירושלמי):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ו) מתה הבת וכו':    דסתמא דמילתא לא היתה הכוונה רק שיהיו לה מזונו' ולא להוריש ליורשיה:

(ז) הרי היא כנשאת:    כלו' דלא תימא הרי היא כמתה ומאחר שאינה יכולה לאכול הוא פטור ע"כ אמר הרי היא כנשאת אעפ"י שיש לה מזונו' ממקום אחר [כדבסמוך סעי' י'] אפ"ה לא נפטר הוא מחיוב שלו כל זמן שהיא בחייה ה"ה בחלתה צריך ליתן לה דמי מזונו' משך ימי חליה כאלו היתה בריא':
 

בית שמואל

(ט) מתה הבת כו':    דמסתמ' דמלת' לא היה הכוונה רק שיהיה לה מזונות ולא להוריש ליורשים כתב בט"ז יש ללמוד מכאן מי שהבטיח לחבירו ליתן לו מתנה ונתן לו ת"כ ומת א"צ ליתן ליורשיו ולכאורה נראה דל"ד לכאן דכאן איירי מזונות להבא אינו מחויב ליתן ליורשיו אבל מה שעבר כבר חייב ליתן כמ"ש סס"ז דאי לאו דבעל אינו יורש מה שראוי הוא היה חייב ליתן לו חלק אשתו ואפשר הט"ז נמי איירי שמת קודם שהגיע הזמן ליתן המתנה:

(י) הרי היא כנשאת:    כלו' דלא תימ' כיון דא"י לאכול הוא פטור קמ"ל ה"ה כנשאת דיש לה מזונות ממקום אחר דחייב לשלם כן ה"נ ח"ל והיינו דאית' בירושלמי חלתה כמי שנשאת מתה הרי מתה ומזה ראיה נמי למ"ש ר"ס כל שיש לה מזונות ממקום אחר י"ל תן לי דמי המזונות:
 

ט"ז - טורי זהב

אין יורשיה יורשין מזונותיה במשנה מפני שהיא כבעלת חוב פירוש כב"ח לגבות ממשעבדי ולא כב"ח ממש שהרי אם מתה אינו משלם ליורשיה כך כתב הרא"ש הטעם דלא נתכוון אלא לה לעצמה ונ"ל ללמוד מזה במי שהבטיח לחבירו לתת לו מתנה ונתן לו ת"כ ומת המקבל ולא נתן לו עדיין המתנה שאין הנותן צריך לשלם ליורשיו דלא נתכוין אלא ליתן לו דוקא ולא ליורשיו:

כאלו היתה בריאה דהמקבל עליו לפרנס חבירו אין הרפואה בכלל:
 

באר היטב

(ז) יורשים וכו':    ה"מ במתחייב לזונה ה' שנים אבל אם קבל על עצמו סך מעות לצורך מזונותיה יורשיה יורשין אותה הרשב"א סימן תתק"ע והובא בחושן משפט סימן ס' סעיף ד' בהג"ה ועיין שם בש"ך ס"ק י"ז שהעלה ג"כ בקצב לה סך חייב לשלם ליורשיה אלא שפטור מבעלה ע"ש. והב"ש הביא בשם ט"ז דלמד מכאן מי שהבטיח לחבירו ליתן לו מתנה ונתן לו ת"כ ומת א"צ ליתן ליורשיו ע"ש וצ"ע. א' שפסק לבנו ולכלתו ליתן להם מזונות זמן מה ובתוך הזמן מת הבן. אי מחויב ליתן מזונות לכלתו עד תשלום הזמן שנקבע או לא. דעח הט"ז בחושן משפט סימן ס' שצריך ליתן לה מזונות עד זמן שקבע ובתשובת שבות יעקב ח"ב שאלה קמ"ב חולק עליו ופסק דאין לה מזונות כשמת הבן ע"ש.

(ח) כנשאת:    עיין ב"ש שכתב ומזה ראיה נמי למ"ש ר"ס כל שיש לה מזונות ממקום אחר י"ל תן לי דמי מזונות עכ"ל ודבריו מגומגמין עיין ודו"ק.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש