שולחן ערוך אבן העזר קיד ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קיד · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
מת הבעל, הבת מוציאה מזונותיה מנכסים משועבדים כשאר בעל חוב. ודוקא שקנו מידו או שחייב עצמו במזונותיה, בשטר; אבל אם לא היה שם קנין, הם דברים שלא נתנו ליכתב ואינה נזונית ממשועבדים:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ה) מת הבעל: לאו דוקא מת אפילו בחייו הרי היא כב"ח ולא נקט מת משום דבמשנה מחלק בין בנותיו שניזונו' מנכסים ב"ח והיא ניזונית מנכסים משועבדים וע"כ נקט מת משום בנותיו דאין להם מזונו' בתנאי ב"ד אלא לאחר מותו:
בית שמואל
(ז) מת הבעל: ל"ד מת אלא אפי' בחייו מוציאין ממנו כשעשה קנין כמ"ש המגיד פכ"א וכן אם יש כאן ב"ח גובין מן היורשים אפי' בלא קנין דהא מלוה בע"פ כשהוא תוך הזמן גובים מן היורשים וכאן תוך הזמן הוא דהא מת תוך ה' שנים שם בהמגיד:
(ח) ודוק' שקנו מידו: ע' בסי' קי"ב לדעת הרמ"ה שהבי' שם בסעיף ח' מהני כאן קנין סתם שקנו ע"כ התנאים ובבנותיו לא מהני משום צררי, והני טעמי דאית' בפ' הנזקין דאין טורפים מן משועבדים לא אתמר אלא בבנותיו אבל בת אשתו מהני קנין סתם והא דקי"ל דברים אלו לא ניתן ליכתב אפילו אם כתב לא טורפים היינו אם כתב דברים כהוויתן פלוני נתחייב את עצמו כך וכך כמ"ש בסי' נ"א, אבל שטר גמור אפילו כתבו שטר ע"כ התנאים מהני ולשיטות תוס' שם קנין עדיף משטר א"כ אפי' בבת אשתו לא מהני שטר אלא קנין ובבנותיו לא מהני אפי' קנין, מיהו י"ל לשיטות תוס' אף על גב שטר לא מהני מ"מ קנין סתם ע"כ התנאים מהני בבת אשתו, וכל זה איירי לשיטות הרי"ף והרא"ש והרשב"א וכמה פוסקים דפסקו כמ"ד מפני שאין כותבים /כתובים/ אבל הרמב"ם פסק כמ"ד שאין קצובים כמ"ש פי"א ה"מ, גם ס"ל המתחייב את עצמו נגד חבירו לזון ה' שנים הוי דבר שאין לו קצבה אפי' קנו מידו אינו חייב לשלם אפילו מב"ח, מיהו כשמתחייב לאשתו בעת הקדושין מהני לענין ב"ח אפילו בלא קנין אבל בעת הנישואין לא מהני אא"כ קנו מידו או כתב שטר טורפים מלקוחות כמ"ש ס"פ כ"ג ה"א וסוגי' דש"ס פ' הניזקין נראה דס"ל הקושי' של רב הונא בר מנוח קאי בין למ"ד משום אין כותבין ובין למ"ד משום אין קצובים הקשה למה טורפים לבת אשתו אף על גב כשפוסק בעת הקדושין יכול לחייב את עצמו אפילו בדבר שאין קצוב מ"מ לא טורפים למזון בנותיו משום דאינם קצובים ולמה טורפים לבת אשתו ותירץ בש"ס כשקנו מידו וז"ל כפרש"י והרא"ש דקנין דומה לשטר ומהני אפילו לטרוף מן משועבדים לפ"ז גם לענין שבח ופירות מהני קנין ושטר מפורש וע' פ"ו ה' זכיה כשפוסק בעת הקדושין או נישואין דבר שאינו תלוי ברשותו לא מהני וכמ"ש בסי' נ"א ולא כפרישה רס"ז שכתב אף דשב"ל נקנה מחמת חיבת הנישואים ואם מחייב את עצמו וגופו מהני אפילו בדבר שלא בא לעולם כמ"ש בחושן המשפט שם:
ט"ז - טורי זהב
ליכתב פירוש דכתב לא מהני בזה:
באר היטב
(ו) מת הבעל: ל"ד מת אלא אפי' בחייו מוציאין ממנו כשעשה קנין וכן אם יש כאן בני חורין גובין מן היורשים אפי' בלא קנין דהא מלוה ע"פ כשהוא תוך זמן גובין מן היורשים וכאן תוך זמן הוא דהא מת תוך ה' שנים ה"ה פכ"ה מה"א.