שולחן ערוך אבן העזר לח לט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לח · לט
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
האומר לאשה: הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני, כלומר שלא תאסר עליו, אלא תהיה אשת איש לכל העולם ולפלוני כפנויה, הרי זו מקודשת מספק. אבל אם אמר לה: הרי את מקודשת לי על מנת שתהיה מותרת לפלוני, הרי זה מקודשת ותהיה אסורה עליו כשאר העם, מפני שהתנה בדבר שאי אפשר לקיימו.
- הגה: אם חולקין אם נתקיים התנאי או לא, יש אומרים דכל תנאי שהוא בקום ועשה אין אחד מהם נאמן לומר שקיים תנאי שהיה עליו לקיים, אלא צריך עדים; אבל תנאי שהוא בשב ואל תעשה, כל אחד מהם נאמן, אם אין שכנגדו מכחישו (הר"ן פרק האומר בשם האחרונים). ויש אומרים דאפילו בקום ועשה נמי נאמן, כל שאין כנגדו מכחישו (הרמב"ן ור"י):
מפרשים
(נז) אם חולקין אם נתקיים התנאי: ל"ד חולקים אלא הא' אומר איני יודע אם נתקיים התנאי אבל כל שטוען ברי שלא נתקיים התנאי הוי כאומר לא קידשתני וכבר כתבתי בסעי' ל"ה דעת הב"ח:
(נח) אלא צריך עדים: מלשון הר"ן משמע דאם אין עדים אינ' מקודשת כלל דמדמה לה לאומר מנה הלויתיך והלה אומר איני יודע דהמע"ה ולעיל סעיף י"ב פסק דאם אין עדים מקודשת מספק והם דברי הרא"ש פ' האומר, בד"מ העתיק פה סוף תשובת הרשב"א סימן תתקי"ט וסי' תתקע"ז ללמוד מהם דיני תנאי לקידושין גם הב"י העתיק תשובה אחת לעיל בסי' זה כענין שנכתב אם תמאן האשה שפירש מיאון אחר התראה דוק ועיין שם:
(סח) הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני וכו' הרי זו מקודשת מספק: כ"כ הרמב"ם פ"ז, מיהו לדעת תוס' פ' האומר דף פ' והר"ן אינה מקודשת כלל וכן פי' בש"ג שם ר"פ האומר:
(סט) אם חולקין: הנה דין זה נחלק לד' אופנים אחד אם שנים אומרים נתקיים התנאי, ב' אם שניהם אומרים לא נתקיים, ג' אם מכחישים זא"ז, ד' אם אחד אומר נתקיים ושני א"י, ומשמע אם שניהם אומרין נתקיים או לא נתקיים נאמנים, והנה אפילו אם התנאי הוא בקום ועשה ושניהם אומרים נתקיים נאמנים לא יהא אלא אם ירצו ימחלו זה לזה, ואם שניהם אומרים שלא נתקיים כי היכ' דיבטלו הקדושין נאמנים ג"כ כמ"ש בר"ן פ' האומר בשם הרמב"ן אם התנאי בקום ועשה ואמר שלא נתקיים נאמן מכ"ש אם היא מודה לדבריו אף הר"ן לא פליג בזה ול"ד למ"ש לעיל בשם הרמ"ה דשניהם אינן נאמנים דשם אין מעשה בדבר ואם התנאי הוא בשב וא"ת ושניהם אומרים נתקיים ולא עברו פשיט' נאמנים, ואם שניהם אומרים לא נתקיים אלא עברו התנאי ועשאו מעשה אין מבואר אם נאמנים ונראה דאינם נאמנים דלא חיישינן דעברו התנאי בקום ועשה וראיה לזה מהא דקי"ל כשמגרש מתנה תנאי עליה בשב וא"ת מותרת ליש' ולא חיישינן שמא עברה כמ"ש בסי' קמ"ג והר"ן הבי' ראיה מזה גם מ"ש בסעיף כ"ד ראיה לזה דאינם נאמנים, ושאר אופנים יתבאר בסמוך:
(ע) אלא צריך עדים: ואם אין לו עדים והוא אומר נתקיים והיא אומרת א"י מדמה הר"ן לאומר מנה הלויתיך וזה אומר א"י לפ"ז היא מותרת לשוק ומ"ש לעיל בתנאי אעשה עמך כפועל שהוא תנאי קום ועשה אם אין עדים בדבר שהיא מקודשת מספק איירי נמי שהוא א"י מחמת פלוגת' זו שנתבאר כאן היא ספק מקודשת, ואם השני מכחיש בברי שלא נתקיים אז לכ"ע הקדושין בטילים וכ"כ בח"מ ולא כב"ח שכתב דהוי ספק קדושין, והאומר נתקיים התנאי הוי כאומר קדשתיך ואסור בקרוביה ואם התנאי הוא עליו בקום ועשה ואמר שלא עשה והיא א"י להכחישו נראה לכ"ע הקדושין בטילים כמ"ש בר"ן בשם הרמב"ן אף הר"ן מודה בזה מאחר שהוא בקום ועשה ואמר שלא עשה מ"ה בתנאי שאראך לא חיישי' שהראה לה כמ"ש לעיל, ואפילו אם היא אומרת ברי נתקיים התנאי והקדושין חלין והוי הכחשה ברי וברי פסק הרמב"ן המע"ה וכאן היא באתה להוצי' ממנו שתהא אשתו ויש לה עליו כמה חיובים אינה נאמנת בלא ראיה מ"מ היא אסורה בקרוביו דהיא אומרת קדשתני ואם התנאי שב וא"ת ואמר שעבר בפועל בזה יש לומר לכ"ע אינה נאמן אפילו אם השני א"י ל"ח שעבר בפועל, גם מ"ש כאן בתנאי שב ואל תעשה כ"א נאמן אם אין כנגדו מכחישו משמע אם התנאי הוא בקום ועשה והשני אמר שעבר בפועל יכול להכחישו ושם בר"ן משמע כל כה"ג א"י להכחישו דל"ח שעברו בפועל וכן בחושן המשפט סי' רמ"א פסק בתנאי שב ואל תעשה צריך הנותן להבי' ראיה שעבר המקבל אבל לא מהני הכחשתו בלא עדים והמקבל מוצי' ממנו ש"מ דאינו נאמן לומר שעבר בקום ועשה, ועיין בד"מ העתיק סס"ז תשובת רשב"א סי' תתקי"ט וסי' תתקע"ז ללמוד משם דיני תנאי לקדושין:
(נ) מספק: כ"כ הרמב"ם פ"ז מה"א. מיהו לדעת תוס' פרק האומר והר"ן אינה מקודשת כלל ב"ש.
(נא) או לא: דין זה נחלק לד' אופנים. א' אם שניהם אומרים נתקיים התנאי. ב' אם שניהם אומרים לא נתקיים התנאי. ג' אם מכחישים זא"ז. ד' אם אחד אומר נתקיים והשני אומר אינו יודע. אם התנאי הוא בקום עשה. אם שניהם אומרים נתקיים נאמנים לא יהא אם ירצו ימחלו זה לזה ואם שניהם אומרים לא נתקיים כי היכי דיבטלו הקדושין ג"כ נאמנים. ואם הוא אומר נתקיים והיא אומרת איני יודע. הוי ס"ק. ואם היא מכחישו בברי שלא נתקיים לכ"ע הקדושין בטילין. והאומר נתקיים התנאי הוי כאומר קדשתיך ואסור בקרוביה. ואם הוא אמר שלא נתקיים אפילו אם היא אומרת ברי שנתקיים אינה נאמנת בלא ראיה. מ"מ היא אסורה בקרוביו. ואם התנאי שב ואל תעשה. אם שניהם אומרים נתקיים ולא עברו וה"ה אם הוא אמר נתקיים ולא עבר והיא אומרת א"י נאמן. ואם היא מכחישו ואמרה דלא נתקיים משמע מר"ן נמי דא"י להכחישו בלא עדים דלא חיישינן שעבר בפועל. ואם שניהם אומרים לא נתקיים אלא עברו בפועל נמי אינם נאמנים דלא חיישינן דעברו התנאי בפועל ועיין ב"ש ודו"ק ועיין בה"י.