שולחן ערוך אבן העזר י ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · י · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
חרש שגירש ברמיזה, והלכה ונתקדשה לחרש אחר, ואין צריך לומר לפיקח, אסורה לחזור לבעלה החרש. אבל אשתו של פיקח שנתגרשה והלכה ונישאת לחרש ונתגרשה, מותרת לחזור לבעלה הפיקח (וע"ל סימן קי"ט אם מותר לדור עמה בחצר לאחר שגירשה):
מפרשים
(ב) מותרת לחזור לבעלה הפקח: (זה הוא לשון הרמב"ם פי"א מה' גירושין) ולפי הטעם שכתב המגיד משנה שכיון שאין הנשואין כלום מן התורה (כדלקמן סימן מ"ד סעיף א') לא החמירו על הפקח הראשון ה"ה יתומה בחיי אב שנשאת לאחר ונתגרשה מותרת לחזור לראשון דאין גרושי דרבנן (כמבואר לק' סימן קנ"ה סעיף א') אוסרין על בעלה הראשון וצ"ל דגרע זה מגרושה שנתגרשה מכח קול בעלמא (כדלעיל סעיף א') דהתם יסברו העולם שהיו גירושין גמורים אבל בחרש וקטנה הכל יודעים שאין כאן קדושין וגרושין מן התורה ועי' לקמן סימן קנ"ה סעיף כ"א (לענין קדושי קטנה) משמע לכאור' שהוא סותר למ"ש בסימן מ"ד סעיף א' (לענין פקח שנשא אשת חרש) ואם באנו לחלק בין חרש לקטנה א"כ אפשר לפקפק גם על הדין הראשון של יתומים בחיי אב (ומחלק דמיירי בקטנה ואינו דומה לחרש שנשא אשת פקח) ומיהו יש לחלק בענין אחר (שלא יהיה סותר מ"ש בסימן קנ"ה למ"ש בסימן מ"ד) וא"כ הדין הראשון של יתומה בחיי אב במקומו עומד (ודין א' לו עם אשת פקח שנתגרשה וכו'):
(ג) ונתקדשה לחרש: כ"כ הרמב"ם פי"א ה"ג וכתב המגיד חז"ל תקנו נשואין לחרש לא יפה כחו מכח הפקח שגירש ונשאת לכיוצ' בו דאסור להחזירה כן הוא בחרש לפ"ז שוטה דלא תקנו חז"ל נשואים כמ"ש בסי' מ"ד א"כ אם נשאת לפקח מותרת לבעלה שוטה:
(ד) מותרת לחזור: שם במגיד איתא כיון דנשואי חרש מדרבנן לא תקנו לו נישואין להורעת כחו של פקח, ומזה יש ללמוד לכל נישואים דרבנן אם גירש הראשון שנשואיו מדרבנן הוא ונשאת לאחר אסורה לראשון אבל אם להראשון נשואין מדאוריית' וגירש ונשא' למי שנישואין שלו הם מדרבנן אינו אוסר על הראשון, וכל זה כשגירש הא' אבל אם לא גירש הראשון שנשואין שלו מדרבנן אפילו שקדשה אותה מי שקדושין שלו הם מדאוריית' מותרת לראשון ולא חיישינן בכה"ג שמא יאמרו גירש הראשון ועכשיו מחזיר גרושתו כיון דליכ' איסור דאוריית', אף על גב כשנשא קטנה ונתגדלה אצלו ולא בעיל משנתגדלה כתב הרמב"ם פי"א ולקמן סוף סימן קנ"ה אם קידש אחר ולא גירש הראשון אסורה להראשון משום שם יש חשש שיאמרו שבעיל הראשון א"כ איכ' איסור דאוריית' ועיין בח"מ: