לדלג לתוכן

שולחן ערוך אבן העזר י א

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המגרש את אשתו ואחר כך זינתה מותרת לחזור לבעלה:

הגה: וכן אם זנתה עם הראשון ונתקדשה לשני וגירשה, מותרת לחזור לראשון, אפילו היתה מיוחדת לו תחילה (תשו' הרא"ש כלל כ"ד ומהר"ם פאדווה סימן י"ט).

אבל אם נתקדשה לאחר וגירשה או מת, אסורה לחזור לראשון ואפילו לא נתגרשה רק מכח קול בעלמא (הרא"ש כלל ה') (וע"ל סימן ו' וע"ל סימן מ"ו סעיף ה' וסעיף ו'):

מפרשים

 

(א) ואפי' לא נתגרשה:    רק מכח קול בעלמא כלו' בין מראשון בין משני ואפי' היה הקול רק קול הברה שאין צריכה גט ע"פ הדין מ"מ אם נתגרשה אסורה להחזיר דהעולם אינה יודעים שהגט היה לרוחא דמלת' וכ"ת יכריזו איכא דשמע בגט ולא שמע בהכרזה כ"כ הרא"ש בתשובה כלל ל"ה (הביאה הב"י תחלת סי' זה) וע"ל סי' מ"ו ועי' לעיל סי' ו' ס"ק ב':
 

(א) מותרת לחזור:    דכתיב והלכה והיתה לאיש אחר הוויית' היינו קידושין אוסרים ולא זנות עיין ברמב"ם פי"ג ה"ג:

(ב) ואפילו לא נתגרשה וכו':    דהשומע א"י אם היה הגט להרווחה דמלת' ויאמרו דמחזיר גרושתו וכ"ת יכריזו שמא איכא דישמע מהגט ולא ישמע הכרזה תשובת הרא"ש כלל ל"ה, אף על גב בסי' מ"ד איתא אם קידש פקח אשת חרש נותן גט ומותרת לבעלה ולא חיישינן שמא גירש בעלה אותה ונשאת לפקח משום שם היא אשת חרש ואין קידושין תופסין מדאוריית' לכן אין חוששין לשמא יאמרו אבל כאן איכ' חשש איסור דאוריית':
 

מותרת לחזור כו' דהויא ואישות כתיב בה דהיינו דרך קידושין או נשואין:
 

(א) לבעלה:    דכתיב והלכה והיתה לאיש אחר הווייתה היינו קידושין ולא זנות.

(ב) תחלה:    דהיינו שהיתה לו פלגש.

(ג) קול בעלמ':    ע"ל סי' ו' ס"ק ה' מש"ש בשם בה"י.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש