שולחן ערוך אבן העזר קנה כא

הביאה שתי שערות אחר שתים עשרה שנה, ולא בעל אחר כך, הוו ספק קדושין. ואם בא להוציאה צריכה גט, מדרבנן. ואם לא גרשה, ועמדה ונתקדשה לאחר, צריכה גט משניהם. ואם ירצו, מגרש ראשון ונושא שני. אבל אם גרש שני, לא יקים ראשון, שמא יאמרו: החזיר גרושתו אחר שנתארסה. ואם בא עליה שני קודם שגרש ראשון, תצא מזה ומזה, ואין הולד מן השני ממזר. ואם בא עליה ראשון קודם (גרושי) שני, הולד ממזר:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(לב) צריכה גט מדרבנן: הנה מקור דין זה נובע מדלא אפשט' הבעי' פ' ב"ש אם הקידושין גדלו בהדה אף שלא בעיל נגמרו הקידושין אחר שגדלה ומוכח שם אי נגמרו הקידושין משגדלה הם הקידושין דאוריית' דהא אר"ג אחותה שנפלה ליבם תצא בלא חליצה ויבום א"כ ע"כ מדאוריית' הוא וכ"כ הנ"י ולא כב"ח שכתב הבעי' בש"ס אם הקידושין נגמרין מדרבנן וא"א לומר כן כנ"ל, לפ"ז לכאורה תימה על הפוסקים שכתבו דאינו אלא קידושין מדרבנן אלא נ"ל אף דבעי' זו מדאוריית' הוא מ"מ מוכח מדאמר רב זביד בלא בעיל אחר שגדלה לא חיישינן שמא נשרו ע"כ לאו דאוריית' הוא דאל"כ למה לא חיישינן שמא נשרו וגדלו קידושין בהדה וא"ל שם הטעם משום דהוי ספק ספיקא שמא גדלו הקידושין עמה ושמא נשרו דהא בכה"ג לאו ספק ספיקא הוא כיון דספק א' מחמת הבעי' דלא אפשט' ועיין ביורה דעה סי' ק"י אלא ע"כ לר"ז אינו אלא קידושי דרבנן ובכל זה איירי בידוע בודאי דלא בעיל אבל מסתמ' כל שדר עמה כדרך איש עם אשתו אמרינן שבעיל אף על גב דליכ' עידי יחוד כמ"ש ריש סימן קמ"ט:

(לג) לא יקיים ראשון שמא יאמרו וכו': ול"ד למ"ש סוף סימן קמ"ו דכאן אם לא גירש הראשון עשה השני איסור שקידש אותה דהא ספק הוא שמא גדלו הקידושין בהדה וכן בדין ראשון ספק שמא נשרו הסימנים וכל היכ' דלא עשה א' הקידושין של היתר חיישינן שמא יאמרו משא"כ שם מאחר דגירש זה ע"ת ותנאי בידה אין איסור לקדשה ועיין בש"ג דף תמ"ד דפוסק לא כפוסקי' הללו אלא כופין השני לגרשה כדי שלא יהא חוטא נשכר ומותר' לראשון ולהפוסקי' דס"ל כמ"ש המחבר דמותרת לשני א"ל מ"ש ממקדש ליבמה דאסורה למקדש כמ"ש בסימן קנ"ט דשם עבר אדאוריית' דהיא חייבי לאוין לאחר:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

הוי ספק קידושין דהקדושין שנתקדשה בקטנותה אפילו אחר שנתגדלה אינה אלא מדרבנן והספק הוא אי נימא דלאחר שגתגדלה גדלי קדושין עמה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}