שולחן ערוך אבן העזר ז ג
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ז · ג · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
כהן שהעיד לשבויה שהיא טהורה, הרי זה לא ישאנה, שמא עיניו נתן בה. ואם פדאה והעיד בה – הרי זה ישאנה, שאילו לא ידע שהיא טהורה, לא נתן בה מעותיו:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ו) הרי זה לא ישאנה: משמע אבל לאחרים מותרת ולא אמרינן הואיל כשרצה לישאנה כוונתו היה בשביל עצמו ע"כ העיד שקר:
בית שמואל
(ז) לא ישאנה: אבל לאחר מהני עדותו ולא אמרינן דמעיד משום דסבר שהוא ישאנה וכ"כ בח"מ ופשוט וכל זה איירי בידוע דהיתה בשביה אבל אם א"י אלא הוא ויודע דהי' טהורה מותר לישא אותה ונראה בזה לפי' /ל"פ/ הד"מ אלא שם בד"מ חולק על מה שהתיר הרד"ך אפילו אם א"י דטהורה היא, ואם יש עדים דהיתה בשביה והוא מעיד עליה אלא דא"י שהוא כהן ויש לו מיגו דלא היה אומר דהו' כהן /נאמן/ ועיין בתשובת שער אפרים סי' ק"ז, ואם לא ידע דהיתה שבויה ונשאת בלא התרת ב"ד עיין בסמוך:
ט"ז - טורי זהב
לא נתן בה מעותיו צרך לתת טעם הא גם בלא פדאה יש לנו לומר שאם לא ידע שהיא טהורה לא היה מעיד עליה ויעשה עבירה בנשואין שיש' אותה אי חשדת לו שעושה עבירה דיצרא תקפיה א"כ כי נותן מעות נמי נחשד' בכך ונ"ל דהחילוק הוא דבמעיד עליה אינו סומך על שישאנ' דשמ' תתודה היא אח"כ על שנטמא' ולא תרצה לעשות עבירה משא"כ בנותן ממון יפסיד מעותיו אם תתודה אחר כך (ואיני מבין זה דא"כ יכול לישאנ' ג"כ ודוק) (דברי המגיה לא ידעתי למה לא הבין זה שהגיה זאת כי דברים פשוטים הם וכוונת הט"ז הוא כך בשלמא כשמעיד עליה מכח שיצר' תקיף עליו סובר מה יפסיד אף אם היא תתודה אח"כ ומעיד שקר משום שמא לא תתודה וישאנה משא"כ בנותן מעותיו יפסיד א"כ בודאי הוא יודע שהי' טהורה בודאי עכד"ה):
באר היטב
(יב) ישאנה: אבל לאחר מהני עדותו ולא אמרינן דמעיד משום דסבור שהו' ישאנה. וכל זה איירי בידוע דהיתה בשבי' אבל אם א"י אלא הוא ויודע דהי' טהורה מותר ליש' אותה. ואם יש עדים דהיתה בשביה והוא מעיד עליה אלא דאינו ידוע שהו' כהן ויש לו מיגו דלא היה אומר דהו' כהן נאמן ועיין תשובת שער אפרים סי' ק"ו ב"ש.