שולחן ערוך אבן העזר ו יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · שולחן ערוך אבן העזר · ו · יח

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה

שולחן ערוך

ראוה שנבעלה או שנתעברה בעיר, אפילו לא היה שוכן שם אלא עכו"ם אחד או חלל אחד ועבד וכיוצא בהם, הרי זו לא תנשא לכתחלה לכהן, שכל קבוע כמחצה על מחצה הוא. ואם נשאת, לא תצא הואיל והיא אומרת: לכשר נבעלתי. היתה אלמת או חרשת, או שאמרה: איני יודעת למי נבעלתי, או שהיתה קטנה שאינה מכרת בין כשר לפסול, הרי זו ספק זונה ואם נשאת לכהן, תצא, אלא אם כן היו שם שני רובים המצויים כשרים. ויש מי שאומר שאפילו נתעברה בעיר, אם הלך הבועל אליה תנשא לכתחלה, כיון דאיכא רוב העיר ורוב סיעות כשרים, אא"כ הלכה היא אליו. וסתמא נמי, שאין ידוע מי הלך למי, תנשא לכתחלה:

מפרשים

חלקת מחוקק

(טו) ואם נשאת לא תצא:    כלומר אפילו ברוב פסולים אצלה וכר"ג לא ידעתי מ"ש לאחר זה לדעת י"א ובדיעבד אפילו ברוב פסולים הא גם לדעה ראשונה דינא הכי (ועיין בב"י):

(טז) הואיל והיא אומרת לכשר נבעלתי:    אפי' ברוב פסולין מכשר ר"ג ולאו דוק' במקום קבוע שהוא כמחצה על מחצה:

(יז) אלא א"כ היו שני רובים:    לא ביאר דבריו אם בשני רובים אפי' לכתחיל' תנשא או דוק' דיעבד ועובד' דר' יוחנן בן נורי (פי' דאית' בגמר' מעשה בתנוקת שירד' למלאות מים מן המעיין ונאנסה אמר ריב"נ אם רוב העיר משיאין לכהונה הרי זו תנשא לכהונה) מיירי בטוענת ברי פי' שנבדקה ואמרה לכשר נבעלתי וכן פי' הב"י שכן דעת הרמב"ם לחלק בין לכתחיל' לדיעבד (פי' אפי' בשני רובי') אבל המגיד משנה כתב שדעת הרמב"ם שאין חילוק:

(יח) תנשא לכתחילה:    (הוא דעת הטור) והיינו באינה טוענת (שלכשר נבעלתי) דאי טוענת (שלכשר נבעלתי) הא הטור בעל דעה זו ס"ל דבחד רובא סגי (אם אומרת לכשר נבעלתי אפילו לכתחלה):

בית שמואל

(לג) שכל קבוע וכו':    ואיירי בדאיכא תרי רובי אלא כשנבעלה בעיר אשר דר בה פסול א' אז הוי קבוע אפילו לא ידעינן אם איהי אזל' לגביה או איהו אזל מ"מ לא מהני תרי רובי וכ"כ הב"י ולא מהני תרי רובי אלא כשהביאה היה במקום דניידי:

(לד) ויש מי שאומר:    היינו דעת הטור וכתב הב"י דגורס בש"ס לא צריכא דקא אזלא איהי לגבייהו מ"ה אם לא ידעינן אם איהי אזלא מהני והרמב"ם גורס דלמא אזיל איהו ודבריו תמוהים בעיני מאוד הן בפי' הרמב"ם הן בפי' הטור גם הגירס' לא צריכא טעות היא וכבר מוחזק /מוחק/ מהרש"ל בח"ש אלא הרמב"ם והטור גורסי' דלמא אזלי אלא לפי התירוץ מעלה עשו ביוחסים בעינן ע"פ הדין תרי רובי בלא גזירה וס"ל להרמב"ם אם הביאה בעיר ויש לחוש שמא אזלא איהי לגביה א"כ תו לא הוי תרי רובי מ"ה בעינן דהביאה הוא בפרשת דרכים והטור אף על גב דס"ל ג"כ להמסקנ' בעינן תרי רובי מ"מ בא"י לא מחמירים כ"כ אא"כ בידוע דאזל' איהי לגביה ואם ידוע מי הוא הבועל מן העיר או מן הסיעה אז לא מהני תרי רובי דהא ידוע מי הוא אלא כשא"י מי הוא אז מהני תרי רובי כ"כ הרשב"א ולא פליג על הטור אלא אף לדעת הטור מ"מ היכ' דבעינן תרי רובי לא מהני כשידוע מי הוא ולא כמשמעות ב"י דרשב"א חולק על הטור, משמע מכל הפוסקים כשהיה במקום זה ונתעברה ואיכ' במקום זה תרי רובי לא חיישינן שמא זנתה במקום אחר אשר אין שם תרי רובי אלא אומרים כאן נמצא כאן היתה הזנות דהא קי"ל לענין איסור לא מחזיקים ממקום למקום כמ"ש ריש נדה פלוגת' דחזקיה ור' יוחנן לענין טומאה וכן פסק באו"ה והובא בהגהת הרב רמ"א כשנמצ' כלי חולבת בין כלים של בשר לא מחזיקים ממקום למקום ולא חיישינן שמא הודחה בין הכלים אף על גב דלא ילפינן איסור מטומאה מ"מ בכה"ג דאיכ' סבר' ילפינן איסור מטומאה ועי' ביורה דעה סי' ק"ה אף על גב דכאן הוי דבר דניידי דהיא הולכת תמיד מ"מ לא חיישינן שמא זנתה במקום אחר ונראה בפלוגת' אלו יש לחוש לדעת הרמב"ם אפילו באומרת לכשר נבעלתי בעינן תרי רובי וכשאינה אומרת ברי אז אפילו בדיעבד בעינן תרי רובי מיהו אם איכ' תרי רובי מותרת אף לכתחילה דהא לרוב פוסקים הדין הכי ולהמגיד י"ל גם הרמב"ם ס"ל הכי וכשאומרת ברי ונשאת אפילו ברוב פסולים לא תצא ועיין סימן ד':

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש