שולחן ערוך אבן העזר ו יד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ו · יד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
כהן שקדש גדולה או קטנה, ואחר זמן בא עליה וטען שמצאה דרוסת איש, נאסרת עליו מספק, שמא קודם קדושין נבעלה או אחר קדושין. אבל ישראל שטען טענה זו לא נאסרה עליו, שיש כאן שני ספיקות, שמא קודם קדושין שמא אחר קדושין, ואפי' נאמר אחר קדושין, שמא באונס שמא ברצון, שהאנוסה מותרת לישראל. לפיכך אם קדשה אביה לישראל והיא פחותה מבת שלש שנים ויום אחד, וטען שמצאה דרוסת איש, נאסרת עליו מספק, שאין כאן אלא ספק אחד שמא באונס שמא ברצון, וספק של איסור תורה לחומרא:
מפרשים
חלקת מחוקק
(יג) נאסרת עליו מספק: אבל אם האשה טוענת ברי שקודם לכן נאנס' ס"ל להרמב"ן והרשב"א דנאמנ' דמאחר שטוענת ברי ולא אמרי' דאסורה עליו אלא במכחש' אותו או בשותק' (והמגיד משנה לפי סברתו בדברי הרמב"ם ס"ל אפי' בטוענ' ברי אינה נאמנת עיין בפי"ח מהא"ב בדברי הרב המגיד שהביא שני הדעות והביאו גם הב"י בסי' זה ס"ק י"ט):
בית שמואל
(כח) נאסרת עליו: אא"כ קידש ובעל לאלתר או שישנו עדים שלא זינתה אחר הקידושין ומחמת הזנות קודם הקידושין מותרת דקי"ל פנויה שזנתה אם נשאת לכהן לא תצא כמ"ש בסמוך:
(כט) שמא קודם הקידושין: ולא אמרי' אוקמא אותה על חזקתה שהיתה כשירה די"ל אדרבה אוקמא אותה על חזקתה שהי' בתולה והשתא נבעלה תוס' ולא אמרינן ס"ס שמא קודם קידושין ושמא מוכת עץ עיין תוס' תירצו דאם היתה מוכת עץ היתה טוען כן דאין גנאי לה לו' מ"ע אני והמגיד תירץ מ"ע לא שכיחי ומשמע מתוס' אם אמרה מ"ע אני או אם אמרה קודם קידושין הי' נאמנת ועי' סי' ס"ח ושם נתבאר באריכות ועיין ברא"ש פ"ב דכתובות ובמגיד פי"ח:
ט"ז - טורי זהב
או אחר הקדושין וכ' ב"י ואם קידש ובעל מיד נראה שאפילו אשת כהן מותרת דהא ודאי כיון דתחתיו לא נבעלה שרי' כו' ונראה דהה לבא עלה לאחר זמן ועדים מעידין שלא נפרשה מהם בכל אותו זמן בענין שאין לספק שנבעלה לאחר באותו זמן דאפילו אשת כהן שרי' עכ"ל ונר' דהך בתרייתא מיירי שחשודה היא בעיניו והושיב לה בכוונה שומרים לעיד עליה משא"כ בלא"ה אלא שעדים מעידין עליה שלא נבעלה ודאי לא מהני עדותן דמלתא דלא רמיא עליה דאינשי לא דמי אנפשה ואפשר שטועים וסבורים כן דדוקא בשבויה מהני אפילו ע"א שלא נטמאה כיון שנשבעית יש עליה איסור מסתמא ע"כ אותו שמעיד ע"ז הוא מתכוין לראיה ולהעיד ידיעה נאמנת משא"כ בהך אשה דמי יודע שתצטרך לעדות אח"כ וא"כ אין כאן עדות נאמנת והראיה ממ"ש הרא"ם בתשובה כלל נ"ט סימן א' ורמ"א מביאו בח"ה סימן כ"ט דאותו שמעיד על שום דבר ואומר שפלוני היה עמו ואותו פלוני אומר שלא היה עמו אין זה הכחשה דאין עד מדקדק מי היה בשעת עדות ע"כ וק"ו כאן שאין אדם מדקדק לראות אחר אשה אם היא זונה או לאו א"ו כדפרישית (הנה וקשה לי אף ביחוד עדים מתילה לא מהני לזה כדאיתא להדיא בגמרא (דף ו' פ"ב) דיחדו לה פרחי כהונה ללוותה ואפ"ה משני שם בגמ' כגון שנצרכה לנקבי' דאטו פרחי כהונה בכיפי תלי' וא"כ א"א להעיד ע"ז ודוק:
(כ"ד הק' ארי' יהודה ליב) (דברי המגיה ואין זה אפילו ריח קושיא דהתם לא מיירי שייחדו לשמרה ולא רמי אנפשייהו לשמרה כשצריכה לנקבי' עכד"ה):
באר היטב
(כו) דרוסת איש: עיין תוס' י"ט פרק א' דכתובות משנה ז'. וכנה"ג בהגהת ב"י סעיף כ"ח הרבה להקשות עליו ע"ש.
(כז) מספק: אא"כ קידש ובעל לאלתר או שישנו עדים שלא זינתה אחר הקדושין ומחמת הזנות קודם קידושין מותרת כמבואר בסעיף ח'.