שו"ת צפנת פענח א
שו"ת צפנת פענח · א · >>
עש"ק ז' אייר תרפ"ח דווינסק.
[מכתב אל המסדר]
מה שהקשה על רש"י ב"מ צ' ע"א ד"ה והא בעי חומה דכ' לאו דלֹא-תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מן הך דמכות י"ט [1],
ועי' ברש"י יומא ט' ע"א [2] דנקט ג"כ כן. הך לאו כן בד' נ"ד בב"מ [3],
והנה הרמב"ם ז"ל פסק בפ"ב מה' מע"ש דלוקה מכות מרדות (אפי' קודם שנכנס) וזה מבואר ברמב"ם ה' איסו"ב פ"א דעל חייב עשה ליכא עפ"י דין מכות מרדות, אך בירושלמי פ"ב עמע"ש מבואר דאז יש לאו רק אין מחוור,
ובאמת הא בב"מ שם דהבהמה אוכלת מהו הלאו, רק דהארכתי בזה, בכ"מ דנאמר לֹא-תוּכַל ר"ל דאף גרם לזה אסור.
וגבי לֹא יוּכַל לְבַכֵּר עי' בירושלמי ב"ב פ"ח דאמר העבודה שיכול, ומה ר"ל יכול רק ר"ל דזה הארכתי למה דקיי"ל דאב נאמן לומר זה בני בכור ויש בזה מחלוקת אם דווקא נגד חזקה ולא נגד עדים, עי' רשב"ם ב"ב קכ"ח ע"ב [4] וברי"ף בזה, וברמב"ם, דהרמב"ם לא ס"ל כן, אך הדין כך, דאם יש עדים אז נאמן, אך מ"מ עבר על לאו דלֹא יוּכַל לְבַכֵּר דגרם לעבור,
וכן גבי מוש"ר ואונס, אם הי' כהן ונתן ריח הגט לאשתו באמת לא עבר על לאו דהא לא גירשה בפועל רק שגרם שיהא מוכרח לגרשה עפ"י דין דאינה ראוי' לו, יעי' במכות ד' ט"ז.
וזה ר"ל הספרי בפ' ראה [5] יכול ואינו רשאי ר"ל דהא עדיין ליכא לאו ועי בספרי פ' תצא [6],
וכן י"ל מה דמבואר בספרי פ' ראה שם [7] דיכול אם נתנו לה במתנה, יהוה חייב ומה זה הס"ד. אך ר"ל כך דהנה כיוון דקיי"ל דרק עד שיראה פני החומה אז לוקה, ואם אחר הכניס המע"ש לפנים מן החומה אם עי"ז נקרא ראיי' וחייב וגבי מירוח הוי מחלוקת בירושלמי מעשרות פ"ה, ופ"ד דחלה [8], ואף דהרמב"ם פסק דגם אחר קובע, אך הראב"ד ז"ל בה' ביכורים גבי חלה פסק כר"ל דלא קבע וא"כ לפי"ז כה"ג גם אם אחר הכניסו לירושלים לא קבע,
והנה לפי המבואר קידושין נ"ד ע"ב ס"ל לגמ' דילן דלא כהירושלמי מע"ש רק דלדידן דקיי"ל מ"ש ממון גבוה ל"ה מתנת ג"כ אם נתן, אך הירושלמי לא ס"ל כן בפ"א ופ"ג ואכ"מ, וזה ר"ל הספרי דאם נתן לאחר במתנה והאחר הכניסו מ"מ לא קדשו החומה, ולא לקי,
וכן נ"מ למשל, אם הכניס ענבים של מע"ש לירושלים ואח"כ הוציאן ועשה מהם יין אם לוקה ומאד הארכתי בזה, אם יין וענבים הם שני חיובים בתרומה ומעשרות או מציאות אחת דלא כרמב"ן בזה [9], ועי' בירושלמי ספ"ג דמע"ש, וכן במה שכתב הרמב"ם ז"ל גבי מע"ש על יין דיקח רביעית [10] ולא כמו בתרומה דשם כזית [11] והטעם בזה מפורט בלאו פרטי תירושך או י"ל כגון אם עשה יין ואח"כ הכניסו לירושלים וא"כ החיוב חל על היין יעי' בירושלמי תרומות ספ"ג אכל ענבים אם משלם יין ע"ש ודי בזה,
אבקש שיאמר לר"מ קאשער שידפיס מ"ש לו בנידון ר"ה ויוכ"פ הקידוש והקביעות באריכות ימחול להדפיס זה ואקצר.
.יוסף ראזין
- ^ [קושיתי: דמבואר במכות י"ט, דאינו חייב עד שיראה פני החומה אבל קודם דעיילי' ואפיקי' ליכא הלאוו, ומה מקשה הגמ'? בשלמא לתוס' מכות דיש עשה דוְצַרְתָּ - ניחא, דלאו אינו דוחה עשה אבל לרש"י הלא ליכא הלאו.]
- ^ ד"ה נפרשו ונסקו.
- ^ ד"ה הא קרן יש לו וד"ה דכ"ע חומש לא מעכב.
- ^ צ"ל דף קכז ע"א ד"ה היו מוחזקין. שיטת הרשב"ם שאין הנאמנות תופסת כנגד עדים, והרמב"ן שם חולק.
- ^ ס"ק ל.
- ^ ס"ק כה.
- ^ ס"ק לב.
- ^ צ"ל פ"א ה"ה.
- ^ אולם עי' בחידושי הרמב"ן לב"מ פח ע"ב.
- ^ רמב"ם הל' מעשר שני פ"ב ה"ו.
- ^ רמב"ם הל' תרומות פ"י ה"ב.