שו"ת צפנת פענח ב

<< · שו"ת צפנת פענח · ב · >>

עש"ק כ"ג אייר תרפ"ו דווינסק.

[להנ"ל]

להר' אברהם נ"י, מכתבו קיבלתי כעת והנני כותב מחמת הך דסנהדרין צ"א מונע בר, בגדר יו"ט שחל בשבת ^[1],

יש בזה אריכות גדול אם היכי דהתורה חידשה לנו דבר, אם זה רק אם עשה כדין.

וזה תליא בהך במחלוקת בירושלמי פ"ז דפסחים הלכה י' אם נמנה על מוח שבעצם אם הוי מנוי. ר"ל דזה חידוש לנו כמבואר בפסחים דף צ' ע"א, וא"כ כיון שבעצם אי אפשר לנו ליקח המוח, אף דבדיעבד אם שבר העצם יוצא אכילת הפסח בהמוח כמבואר בתוספתא פ"ו דפסחים, מ"מ חידוש של התורה ליכא.

וכן הך מחלוקת דיומא ד' מ"ו ע"א גבי הקטרה ע"ש ברש"י ותוס' סופו לא דחי רצה לומר כגון אם הקטיר בלי מלח דאף דפסק הרמב"ם ז"ל דכשר הקרבן וכן הוא בתוספתא קרבנות פ"ו, אך מה ר"ל, אם מחמת דהקטרה לא מעכב או דגם הקטרה קיים, ואם הקריב בשבת בלי מלח, אם הקטרה בעצם דוחה לא דחי, או משום דהוי חלק מהקרבן שפיר דוחה. וזה ר"ל סופו לא דחי וע"ש גבי איברים פסולים,

והארכתי בזה בדברי הירושלמי מע"ש פרק ג' ה"ה גבי כרי שהוא טבול לראשון ושני אם התרו בו משום אוכל טבל של שני אם לוקה, ר"ל כיוון שהתורה אסרה להקדים מע"ש לראשון א"כ כל זמן שלא הפריש ראשון אין עליהם שם טבל כלל,

ועי' בפיהמ"ש פ"ח מ"ג גבי חל י"ד להיות בשבת.

וכן הארכתי במנחות ה' אם זר אכל מן מנחת העומר אם יש בו גם איסור חדש, ועי' בירושלמי שבת פ"ב ה"ה ועי' ביבמות ל"ב ע"ב,

והארכתי הרבה גבי כהן גדול שנטמא לקרובים אם חייב ג"כ משום כהן הדיוט. אם התרו בו, עיין תוס' תוס' נזיר מ"ח ע"א וד' מ"ט ע"ב, וכן אם בא על גרושה בלי קידושין לשיטת הרמב"ם ועי' קידושין ע"ז ע"ב, אם מחוייב גם משום כהן הדיוט, ודי בזה, יוסף ראזין.

1. [הדאלה הי' אם עשה מלאכת אוכל נפש ביו"ט שחל בשבת והתרו בו משום יו"ט אם מחוייב משום יו"ט ג"כ]