רש"ש על המשנה/שבת/יב

רש"ש על המשנה מסכת שבת פרק יב

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

א[עריכה]

בתוי"ט ד"ה והמכה בפטיש. פי' הר"ב כו' וכפירש"י כו' והקשו בתוס' כו'. אלא נראה לר"י כו' . ונראה לי לתרץ דברי רש"י כו' ובהווה עכשיו באה המשנה לאשמעינן ויש לי ראיה שכן היא כו' עכ"ל התוי"ט. יותר ה"ל להביא מהא דחשיב בא"מ בפ' כ"ג האופה במקום מבשל שהיה במשכן ומפרש בגמ' שם דסדורא דפת נקיט. ופי' הר"ן משום דשכיחא. אבל כונת התוס' הוא דלפירש"י אינו אלא תולדת מכה בפטיש שהיה במשכן ואיך שביק האב ונקיט התולדה. וכש"כ למאי דמשני בגמ' אליבא דשמואל ור' יוחנן אימא המסתת המכה בפטיש ופירש"י דה"ק המסתת שהוא חייב משום מכה בפטיש. דמשמע ודאי שהוא האב משא"כ אופה וכן הני דהביא תוי"ט המה ג"כ אבות ממש. עי' בפי' הרמב"ם במשנה דא"מ בפרק כ"ג: והנה לפירוש ר"י מוסיף רשב"ג אף המכה על הסדן ולפירש"י בפכ"ג צ"ל דמוסיף אף בשעת מלאכה וכ"מ בפירושו בגמ'. ודלא כגירסת הרי"ף (ברשב"ג) בשעת גמר מלאכה. והר"ן בפ' כ"ג נמשך אחר גי' הרי"ף ולכן הקשה מזה על פירש"י דשם. ולפלא איך לא הרגיש שרש"י לא גריס כן:

ג[עריכה]

ברע"ב ד"ה בין משם אחד. שתיהן אלפי"ן [רש"י]. לכאורה לא מצינו למ"ד שמחויב על ב' אותיות שאינן שם בשום מקום אף דהגמ' ר"ל דר"ש מחייב כה"ג. מ"מ מסקנא לא הוי הכי. ואולי י"ל דרש"י פי' כן אליבא דר' יוסי דחייב משום רושם. ולרושם ודאי די גם ב' אלפי"ן. והא דאריב"ח אליביה (ק"ג ע"ב) מאחת שם משמעון הוא ל"ד וכמ"ש התוס' לעיל (ע. ב') וכפי דמוקי ר' יעקב רישא כותיה. אבל על הרע"ב שכתב אוקימתא דאביי קשה. ואפשר דדוקא היכא דנתכוין לשם גדול הוא דבעינן שהב' אותיות שכתב יהיו שם במק"א. אבל אם לא נתכוין מתחלה רק על כתיבת ב' אותיות חייב אף בכה"ג וכמ"ק בפירש"י בגמ'. שוב ראיתי בתור"ע שהעיר קצת מזה:

ה[עריכה]

ברע"ב ד"ה במשקין כו' כמו מי תותים [רש"י] נראה דוחק דהא הוה בכלל מי פירות. ולענ"ד נל"פ דמשקין הם ז' משקין שמנו חכמים במס' מכשירין פ"ו מ"ד: שם בד"ה באבק דרכים כגון ששרט כו' על החול והאבק שבדרכים. קשה דהול"ל בחול ובאבק דרכים כדתנינהו בהדדי לעיל (ל"ח ב') במשנה. ומזה יש להכריע כפי' ראשון שברש"י כי אבק דרכים כאן הוא טיט: שם בד"ה באבק סופרים עפרורית של קסת הסופר [רש"י] נ"ל דלפי' הב' ברש"י באד"ר יל"פ אבק סופרים שהסופרים מדבקים בו ניירותיהם והוא אבק הריחים עי' פסחים סוף (דף מ"ב): שם בד"ה על שני דפי פנקס כו' עד ולא זו אף זו קתני. כפי הנראה דברי רש"י הם אך במחכ"ת לא העתיקם כראוי וז"ל רש"י. וה"ה לכותלי הבית (ר"ל אם כותב על אחד מכותלי הבית) רחוקים (ר"ל האותיות זה מזה) כו' והדר תני שני דפי פנקס (ור"ל דהן דומין לכותל אחד) וה"ה כו':