רש"ש על המשנה/נזיר/ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת נזיר פרק ג

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת נזיר · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

ז[עריכה]

במשנה ובה"א כו' שיהא נזיר שתים. נ"ל דדוקא בכה"ג שהכחשה היא בנזירות חלוקות. אבל אם אחת אומרת שקבל עליו סתם נזירות וא' אומרת ששים יום הוי נזיר לששים עי' לעיל (ח) בסוגיא דרואין אה"ק כאילו מלאה חרדל ותבין החילוק. וק"ל גם בגוונא דמתניתין. דהא ע"כ ל"א דספק נזירות להקל אלא משום דלא מעייל נפשיה לספיקא. או כדר"ט דל"נ נזירות אלא להפלאה כמבואר בנדרים (יט ב) מה דלא שייכא הכא. ותרי ותרי הוה ספיקא דאורייתא או דרבנן ולא מוקמינן אחזקה עי' יבמות (לא). ועי' כתובות (כו ב) תד"ה אנן: