רש"ש על המשנה/כלים/יד
רש"ש על המשנה מסכת כלים פרק יד
<< · רש"ש על המשנה · מסכת כלים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ג[עריכה]
בהרע"ב לפי שבמדידת החבל כו' לפיכך רגילים לעשות שלשלת כו'. אמת שכן איתא בעירובין (נח) אין לך שיפה למדידה יותר משלשלאות ש"ב. אולם מסיים שם אבל מה נעשה שאמרה תורה ובידו חבל מדה כו'. תני ר"י כו' ושל פשתן למדידה. ועמש"כ במ"ר בראשית פ"א אות ג': ד"ה העשויה לעצים. דהויא כמתכת המשמשת את העץ. תימה דא"כ כל כלי הנגר ודכוותיהו דחשיב לעיל פי"ג יטהרו דאין תשמישן אלא לעצים אלא הדבר ברור דאין קרוי מתכת המשמשת את העץ אלא כשמחובר לעץ להכשירו למלאכתו. אבל לא בנידן שלפנינו דמלאכתו בעצים. וטעם טהרתו הוא כמש"כ הרמב"ם דאין להם שם בפ"ע. ואולי כוונת הרע"ב דהשלשלת איננה אלא בראש החבל להכשירו למלאכתו בקשירת העצים או במדידתם. ואיננה רק משמשת להחבל. לכן דינה כמתכת המשמשת את העץ. דחבל לבד אינו מקבל טומאה כדאיתא ברמב"ם פ"א מהל' כלים הי"ב:
ד[עריכה]
ד"ה קטרב. ורמב"ם פי' כו'. על שני צוארי הבהמות כו' כצ"ל: ד"ה המקבלות את הרצועות. לנוי טהורים לפי כו'. הוא מפי' הרמב"ם. וק"ל דתיפוק ליה דתכשיטי כלים ובהמה טהורים (רפי"ב):
ה[עריכה]
ד"ה הסייף וכו' שקרוי הצורפים בל"מ. נראה דט"ס הוא וצ"ל הפצירה פים והוא בשמואל א' י"ג כ"א: במשנה מסננת של חרדל כו' שלשת נקבים כו' טהורה. בר"ש הובאה תוספתא אראב"צ לא נחלקו ב"ש וב"ה כו' ג' נקבים כו'. שהיא טהורה ע"מ נחלקו על שנים שב"ש מטמאין וב"ה מטהרין. ופשוט דחכמים פליגי עליה ואומרים של"נ ב"ש וב"ה בזה אלא דלכ"ע בשנים טמאה ומתני' אתיא כוותייהו וכ"פ הרמב"ם דדוקא בג' טהורה. והת"ח שגה בזה:
ח[עריכה]
תוי"ט ד"ה ושל גם. אבל ק"ל שא"כ ליכא בינייהו כו' גם הר"ש כ' ע"ד הערוך שלא הבין. ואנכי בעניי הבינותיו והוא דשל ארכובה היינו כעין אותן של עץ שנעשין בכפרים העשוי משתי חוליות אחת ארוכה ועבה קצת והשניה קצרה ודקה ורחבה קצת כעין לשון ונכפף ונפשט בתוך החוליא הארוכה ולכן נקרא של ארכובה לפי שגם אותה נוכל לפשוט ולכפוף. ומכניסין אותו בחור המזוזה כשהוא פשוט וכשנכנס הלשון לפנים הוא נכפף ונופל לתוך עץ העשוי חריצין חריצין ונועלו ופותחו בו. וזהו שאר"י שהוא פותח בו מבפנים. ושל גם הוא כעין מפתחות שלנו העשוי כעין דלי"ת או כ"ף פשוטה. ואין יכולין לפושטו וכן מתבאר בדברי הערוך שמביא הר"ש: שם ד"ה והאפרכס. וראיתי שהרמב"ם שם (ר"ל בב"ב) מפרש כו' ולפיכך כו' דמה דפי' שם כו' לשון הרשב"ם הוא כצ"ל: