לדלג לתוכן

רש"ש על המשנה/בבא מציעא/ז

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

רש"ש על המשנה מסכת בבא מציעא פרק ז

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת בבא מציעא · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

במשנה אבל משום השב אבידה לבעלים. כה"ג בבכורות (כ"ח): שם בתוי"ט ד"ה היה עושה כו' ע"ש שדקדק מדל"ק נמי בעינן ש"מ דלזה הצד אינו מוכח מהאי קרא למין ופשוט דמשכחת לה במודלית כדלקמן והרל"צ במחכ"ת לא ירד לזה:


במשנה קוצץ כו' ע"י אשתו מפני שיש בהן דעת. לפ"ז אם היא קטנה אינו יכול לקצוץ ע"י וכ"מ להדיא מלשון הרמב"ם והטוש"ע ולישנא דמתניתין צ"ע:


ברע"ב ד"ה הרי אלו כו' [כן פירש"י צ"ב ע"ב ומסיים הרע"ב] והרי הן טבל ובנ"י שם מפורש יותר דהטעם דלא יאכלו הוא משום טבל משמע דאם מעושרין הן יאכלו ותימה דאטו מעשר גרים גמר מלאכה קא גרם כדפריך לעיל (פ"ט) וזה ע"כ גרע אפי' מבח"ל מדלא מוקי שם בתחלה במעושר שוב ראיתי שלשון הרע"ב הוא מהרמב"ם בפי"ב מהל' שכירות ה"ו וע"ש במל"מ:


תוי"ט ד"ה והשואל כו' שבויה לא כתיבא בפ' שואל אלא ו' כו' ל"ד דשבויה נפקא לה לקמן מאו דכתיב בשואל גופיה ומן ו' דוכי ישאל לא ילפינן אלא גניבה ואבדה דכתיבי בש"ש לחיובא אבל שבויה אדרבה כתיבא שם לפטורא: