רש"ש על המשנה/אהלות/א
רש"ש על המשנה מסכת אהלות פרק א
רש"ש על המשנה · מסכת אהלות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ג[עריכה]
תוי"ט סד"ה הרביעי. וזב דבמ"ה יוכיח. משם אין הוכחה דליהוי המתטמא חמור מהמטמא. דהא שם המטמאו דהיינו הזב ג"כ מטמא בגדים וה"ל לאתויי נמי הנך דבפ"ח דפרה במ"ג וד' ע"ש:
ו[עריכה]
הותזו ראשיהם אע"פ שמפרכסין טמאין. לכאורה משמע דקאי על כל הני דתני לעיל אף על אדם. ובגליון דפי' הרא"ש כתוב דלא קאי על אדם. ול"י מנין לו. ובתוס' חולין (כא) כתיב דגבי בהמה חיה ועוף מיתני'. השמיטו אדם והוסיפו תחתיו עוף דלא נזכר במשנה. והרי"ף והרא"ש בהל' טומאה הביאו זה לענין אדם: בהרע"ב ד"ה ומאכיל את אמו. וכן ופוסל את אמו. ונוכל לפרשם ג"כ לענין אשתו: תוי"ט ד"ה הותזו. ופי' הכ"מ דאל"כ פשיטא. ול"נ דד"ז מוכח מגמ' חולין שם להדיא. מדאמר שם כהבדלת עולת העוף לרבנן ולא פלגיתו ופרש"י דהיינו הותזו ממש ושם לעיל (ס"ד כ) איתא דאף לרבנן עור איננו בהבדלה: