רש"ש על המשנה/אבות/ג
רש"ש על המשנה מסכת אבות פרק ג
<< · רש"ש על המשנה · מסכת אבות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א[עריכה]
בהר"ב ד"ה מטפה סרוחה כו' והמסתכל שבא מטפה סרוחה ניצל מן הגאות והמסתכל כו'. הן לקמן פ"ד מ"ד א"ר לויטס מאד מאד הוי שפל רוח שתקות אנוש רמה הרי שההסתכלות דלאן כו' מבטלת גאות האדם: שם בתי"ט ד"ה עקביא כו'. בזמן הבית הי' (והרמב"ם בהקדמתו לפי' המשניות בפ"ד חשבו בחבורת שמעיה ואבטליון והסה"ד בזמן הלל) כדתנן כו' שאין העזרה כו'. אינני רואה מזה ראיה כי יל"פ דה"ק כשהיתה העזרה ננעלת כו' לא נמצא אז אדם כו' כעקביא בדורו וע"ש במהרש"א בח"א: [שם בתוי"ט ד"ה מאין באת כו' שאלת המקום שבא משם כו' כמו מאין באו האנשים. נ"ב לא נמצא כן במקרא אבל יש הרבה אחי מאין אתם מאין באתם והתוי"ט בוודאי כיון על הפסוק כן באו אלי האנשים ולא ידעתי מאין המה (יהושע ב' ד'). מהגרמ"ש ז"ל]:
ג[עריכה]
במשנה שנאמר וידבר אלי כו'. עי' בהרע"ב שם פרש"י ונ"ל להוסיף ע"ד דת"ח נקרא מזבח כדדריש ר"א (ע"ז נ"ב) ובמקום ת"ח כו' שנאמר אצל מזבח כו' ע"ש פרש"י ומגין על דורו כעץ כדאיתא בב"ב (ט"ו):
ט[עריכה]
במשנה כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו. עתוי"ט שכתב ובהכי מיתרץ דל"פ אדהלל כו'. גם בלא"ה אין משם סתירה לפי' הרע"ב שם דע"ה יוכל להיות יר"ח:
יב[עריכה]
בתוי"ט סד"ה לתשחורת כו' או התשחורת ובכללו כל איש שאין לו מעלה. מפירוש הרע"ב נראה דגם הוא ראש בישיבה רק שהוא עדיין בחור:
יג[עריכה]
במשנה מסורת סייג לתורה נ"ל לפרש שהיא סייג להמתפרצים מחכמים בעיניהם לעשות ט"ס בכה"ק במקום אשר הלשון דחוק לפניהם לפרשו כפשוטו או שהיא נגד כללי הדקדוק או אם נמצא איזו סתירה ממקום למקום ובפרט בס' ד"ה אשר הוא בעיניהם כעיר פרוצה ושם תורה כולל כל ספרי תנ"ך כמש"כ בס"ד במ"ר נשא פ"ט אות י' במ"ק: שם מעשרות סייג לעושר. עי' פי' הרע"ב אולם לשון סייג מובנו על שמירת הדבר שכבר נמצא לכן נ"ל שכוון למעשה המסופר בש"ר ס"פ ל"א באדם שהיה לו שדה כו' ע"ש: שם בתוי"ט ד"ה שחוק כו' אלו תנן הסייג כו' לא הוה משמע מיני' אלא כו' מביאין כו'. ואני אומר דגם זה לא הוה משמע לפמש"כ הרע"ב בפ' דלעיל מ"ט על בבא דאיזו היא דרך רעה שיתרחק כו' ע"ש:
יז[עריכה]
תי"ט ד"ה אם אין חכמה כו' וכדתנן כו' אין בור יר"ח. עמש"כ לעיל במ"ט ע"ד ופירושו יתכן אם נפרש יראה דכאן יראת הרוממת אשר היא ודאי לא תתכן בלתי חכמה: