רש"י על מלכים ב ד כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מלכים בפרק ד' • פסוק כ"ט |
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • טז • יז • יט • כד • כו • כח • כט • לד • לה • לח • לט • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב ד', כ"ט:

וַיֹּ֨אמֶר לְגֵיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מׇתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֮ וָלֵךְ֒ כִּי־תִמְצָ֥א אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָרְﬞכֶ֔נּוּ וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַעֲנֶ֑נּוּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר׃


"לא תברכנו" - לא תשאל לשלום וכל זה שלא ירבה דברים וישאלהו להיכן אתה הולך והוא אומר להחיות את המת ואין זה כבוד הנס להתהלל בו מי שבא על ידו והוא לא עשה כן אלא לכל השואלו הוא אומר רבי שלחני להחיות את המת (תנחומא בשלח כו ירושלמי סנהדרין י ב)