רש"י על מלכים ב ד לט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על מלכים בפרק ד' • פסוק ל"ט |
א • ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • טז • יז • יט • כד • כו • כח • כט • לד • לה • לח • לט • מב • מג • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


מלכים ב ד', ל"ט:

וַיֵּצֵ֨א אֶחָ֣ד אֶל־הַשָּׂדֶה֮ לְלַקֵּ֣ט אֹרֹת֒ וַיִּמְצָא֙ גֶּ֣פֶן שָׂדֶ֔ה וַיְלַקֵּ֥ט מִמֶּ֛נּוּ פַּקֻּעֹ֥ת שָׂדֶ֖ה מְלֹ֣א בִגְד֑וֹ וַיָּבֹ֗א וַיְפַלַּ֛ח אֶל־סִ֥יר הַנָּזִ֖יד כִּי־לֹ֥א יָדָֽעוּ׃


"ללקט אורות" - גרגיר שקורין אורגא שמאיר את העינים ויש שפותרין אורות ירקות כמו (ישעיהו יח ד) כחם צח עלי אור

"וימצא גפן שדה" - (תרגום) גופנא בחקלא

"וילקט ממנו פקועות שדה" - צמחו ממנו פקועות שדה הוא בוליי"ן בלע"ז סם המות ובשם רבי מנחם שמעתי וילקט לבד ממנו בלעדיו פקועות שדה

"ויפלח" - ויבקע