רש"י על ישעיהו ב
<< · רש"י על ישעיהו · ב · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"באחרית הימים" - לאחר שיכלו הפושעים
"נכון" - מתוקן
"בראש ההרים" - בהר שהוא ראש לכל ההרים בחשיבות ההרים
"ונשא מגבעות" - יגדל נס שנעשה בו מניסי סיני וכרמל ותבור
"ונהרו" - יתקבצו ימשכו אליו כנהרות
פסוק ג (כל הפסוק)
"אל בית אלהי יעקב" - לפי שהוא קראו בית אל לפיכך יקרא על שמו אבל אברהם קראו בהר ה' יראה יצחק קראו שדה לשוח בשדה
פסוק ד (כל הפסוק)
"לאתים" - (קולטר"ש בלע"ז)
"למזמרות" - (שרפ"ש בלע"ז) שזומרין בהן הכרמים
פסוק ה (כל הפסוק)
"בית יעקב וגו'" - האומות יאמרו להם כן והמקרא הזה הוא מוסב על והלכו עמים רבים וגו'
"לכו ונלכה באור ה'" - יאמרו להם כן וי"ת יימרון דבית יעקב אתו וגו'
פסוק ו (כל הפסוק)
"כי נטשתה עמך בית יעקב" - הנביא מיסב הדיבור אל השכינ' ואומר כי עד הנה עזבת את עמך בשביל עונם (ד"א הנביא מוכיחן ואמר להם כן כי נטשתה עמך בית יעקב כו' עזבת את מעשה הטוב אשר על ידו נהיית לעם אדם אתם בית יעקב)
"כי מלאו מקדם" - נתמלאו צבאותם ממעשי ארמי' שהיו יושבים במזרח שהיו מכשפים ומשתמשים בשם הטומאה כדאמרינן בחלק נתן אברהם מתנות שמסר להם שם טומאה
"ובילדי נכרים ישפיקו" - בועלים בנות עכו"ם ומתערבים בהם ויולדות להם ילדים ובהם הם מספיקים תמיד ומתעסקים ומתרפקין ונטרחים בהם לשון פן יסיתך בשפק (איוב לו) (דיבטימנ"ט בלע"ז)
פסוק ז (כל הפסוק)
"ואין קצה" - ל' קץ
פסוק ח (כל הפסוק)
"ישתחוו" - כמו משתחוים
פסוק ט (כל הפסוק)
"וישח אדם" - הקטנים
"וישפל איש" - הגדולים והגבורים אנשי החיל
"ואל תשא להם" - הנביא אומר להקב"ה וידעתי כי לא תסלח להם מלהפרע מהם
פסוק י (כל הפסוק)
"בוא בצור" - לבוא בצור לברוח בנקרת הצורים
"והטמן בעפר" - ולהטמן בעפר
פסוק יא (כל הפסוק)
"עיני גבהות אדם" - גסות הרוח וכן כל לשון גובה עינים שבמקרא כמה דאת אמר גבה עינים ורחב לבב (תהלים קא)
פסוק יג (כל הפסוק)
"ארזי הלבנון" - דוגמא הוא על הגבורים
"אלוני הבשן" - השלטונין כמו שאלונים פחותים מן הארזים
פסוק יד (כל הפסוק)
"ועל כל ההרים הרמים" - על יושביהם
פסוק טז (כל הפסוק)
"ועל כל אניות" - תירגם יונתן ועל כל דיתבין בניסי ימא באיי הים שמוצאן ומובאן באניות
"תרשיש" - שם ים ששמו תרשיש
"שכיות החמדה" - פלטרין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כו) על שם שסוככים בו את הקרקע
פסוק יז (כל הפסוק)
"ביום ההוא" - הוא יום הדין
פסוק יח (כל הפסוק)
"כליל יחלוף" - כלו יחליף כולם יאבדו
פסוק יט (כל הפסוק)
"ובאו" - יושבי הארץ במערות צורים
"מחלות" - הם הם מערות
"בקומו" - ליום הדין
"לערוץ הארץ" - לשבור רשעי הארץ
פסוק כ (כל הפסוק)
"להשתחות לחפור פירות" - גלולים בדמות חפרפרות מיני שרצים שחופרין הארץ שקורין (טלפ"ש בלע"ז)
"ועטלפים" - קילבא (שורי"ץ בלע"ז) יש לפתור עוד את אליליו אשר עשה לו להשתחות ישליך האדם בחריצים ובנעיצין שימצא לפניו כשהולך לברוח ולהטמן
פסוק כב (כל הפסוק)
"חדלו לכם מן האדם" - שלא לשמוע לאותן המתעים אתכם מאחרי ולהשתחוות למעשה ידיו
"אשר נשמה באפו" - אשר כל חייתו וכחו תלויה בנשמת אפו שהוא רוח פורח שהיום ישנה בו ומחר תצא ממנו וק"ו לדמות חפרפרות שאין בו ממש ד"א חדלו לכם מכל הדרכים הרעים ולמדו מן האדם אשר נשמה באפו הראיתם למה נחשב הוא וקל וחומר לגלולים למעשה ידיו שאינו נחשב לכלום
<< · רש"י על ישעיהו · ב · >>