רש"י על ירמיהו לא יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ירמיהופרק ל"א • פסוק י"ד |
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • יז • יח • יט • כ • כא • כה • כו • כח • לד • לה • לו • לט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ל"א, י"ד:

כֹּ֣ה ׀ אָמַ֣ר יְהֹוָ֗ה ק֣וֹל בְּרָמָ֤ה נִשְׁמָע֙ נְהִי֙ בְּכִ֣י תַמְרוּרִ֔ים רָחֵ֖ל מְבַכָּ֣ה עַל־בָּנֶ֑יהָ מֵאֲנָ֛ה לְהִנָּחֵ֥ם עַל־בָּנֶ֖יהָ כִּ֥י אֵינֶֽנּוּ׃


"קול ברמה נשמע" - קלא ברום עלמא אישתמע קל בית ישראל דבכן על ירמיהו נבייא כד שלח יתיה נבוזראדן מרמתא לשוב מאחר הגולים אל גדליה בן אחיקם כמו שאמר בספר זה (לקמן לט)

"רחל מבכה על בניה" - מדרש אגדה אמר שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי ב"ו הוי אומר רחמיך מרובים והלא אני הכנסתי צרתי בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי ולא די ששתקתי אלא שמסרתי לה סימני אף אתה אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך