רש"י על ירמיהו לא יט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על ירמיהופרק ל"א • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • יא • יג • יד • יז • יח • יט • כ • כא • כה • כו • כח • לד • לה • לו • לט • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


ירמיהו ל"א, י"ט:

הֲבֵן֩ יַקִּ֨יר לִ֜י אֶפְרַ֗יִם אִ֚ם יֶ֣לֶד שַׁעֲשֻׁעִ֔ים כִּֽי־מִדֵּ֤י דַבְּרִי֙ בּ֔וֹ זָכֹ֥ר אֶזְכְּרֶ֖נּוּ ע֑וֹד עַל־כֵּ֗ן הָמ֤וּ מֵעַי֙ ל֔וֹ רַחֵ֥ם אֲֽרַחֲמֶ֖נּוּ נְאֻם־יְהֹוָֽה׃


"הבן יקיר לי אפרים" - הן דברי שכינה כלומר הוא מתנודד ואני לבי נהפך עלי לרחם שמא בני יקירי הוא כמי שאין לו אלא בן אחד שהוא עושה לו כל רצונו

"שעשועים" - אישבגיימני"ץ בלע"ז

"מדי דברי בו" - בכל עת שאני מדבר בו ומדרש ויקרא רבה די דבורי שנתתי בו שלימדתיו תורתי לרחם עליו