רש"י על יחזקאל יז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על יחזקאל · יז · >>

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חוד חידה" - הנבואה שבענין בלשון חידה הוא שהוא מדמה את נ"נ לנשר ואת מלכי יהודה לצמרת ארזים

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ארך האבר" - כמו כנף אל"א בלע"ז לשון אחר כמשמעו לשון אברים ממש

"הרקמה" - נוצתו נאה ומצויירת

"את צמרת הארז" - כל נוף האילן בלע"ז צימא הוא משל שהגלה את יהויקים וגבוריו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"את ראש יניקותיו קטף" - גדולתו ומלכותו השפיל יניקותיו כמו ענפיו

"ויביאהו אל ארץ כנען" - אל ארץ תגרים הוא בבל

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויקח מזרע הארץ" - את צדקיהו בנו

"בשדה זרע" - בירושלים בעיר מלוכה

"קח על מים רבים" - נשרש על מים רבים כלומר נתן לו גדולה וממשלה על סביביו

"צפצפה" - מין אילן ערבה שענפיו מרובים שאלק"א בלע"ז

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"סורחת" - כמו (שמות כו) וסרח העודף גדולה

"שפלת קומה" - לעבוד למלך בבל

"דליותיו" - זמורותיו

"אליו" - אל מלך בבל

"תחתיו" - תחת מלך בבל

"בדים" - מוטות

"ותשלח" - ותגדל

"פראות" - ענפים רבים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי נשר אחד" - מלך מצרים

"כפנה שרשיה" - לשון רעבון כמו לשוד ולכפן (איוב ה) רעבו ונתאוו שרשי הגפן הזאת לאותו הנשר תוספות ויש משמע כפנה כמו אספה והוא הפוך ובדברי רבותינו יש מן הדומה לו שקורין לאסיפת העם כנופיא וכפנא הוא כמו כנפה אמאש"א בלע"ז

"ודליותיו שלחה לו" - ושלוחיה שלחה לו לבא אליה ולהשקות אותה

"מערגות מטעה" - מהעוגיות מים שעשה לו הנשר הראשון

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל שדה טוב וגו'" - כלומר ועל חנם עשתה זאת כי אל שדה טוב היתה שתולה

"לגפן אדרת" - לגפן תקיף

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אמור" - כל האלפא ביתא במקרא זה ותמיה אני כי אינו נמנה במסורת

"ינתק" - הנשר הראשון

"את פריה יקוסס" - כמו יקוצץ הם בני צדקיהו ששחטן לעיניו

"טרפי" - עלי פוייליי"א בלע"ז

"ולא בזרוע גדולה ובעם רב" - יבא הנשר השני לעזרתה

"למשאות אותה משרשיה" - לנוכח העוקרות ומסיעות אותה משרשיה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנה" - עתה שתולה כרצונה

"התצלח" - איפשר שתצלח זו שבגדה במי שנטעה ראשון

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מה אלה" - מה החידה הזאת ופירשה להם

"ויקח את מלכה ושריה" - הם צמרת הארז יהויקים ושריו

"בבלה" - היא עיר הרוכלים

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזרע המלוכה" - צדקיהו

"אילי הארץ" - שרי הארץ

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לעמדה" - למען יתקיים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בשפוך סוללה" - כשיבא נבוכדנצר וישפוך סוללה על ירושלים

"להכרית נפשות רבות" - להרוג את בני העיר

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נתן ידו" - הבטיח באמונה ונשא ידו בברית

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתיו בראשו" - הוא סמוי עיניו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ופרשתי עליו רשתי" - כמו שפירשתו למעלה בתחילת הספר (לעיל יב) שזימן צבי להלוך על גג המערה

"ונשפטתי" - ואתווכח עמו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת כל מברחיו" - כתרגומו וית כל גיברוהי ומנחם חברו עם ברח דודי (סוף שיר השירים) וכה פתרונו ואת כל הבורחים

"בכל אגפיו" - בכל כנפיהם כלומר בכל כחם בחרב יפולו

"יפרשו" - שרונאפנדו"ן בלע"ז

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחתי אני" - את מלך המשיח

"ונתתי" - כתרגומו ואקיימיניה

"רך אקטוף" - אין דרך להרכיב אלא מן הרך שגדל אשתקד שקורין גרייפי"א בלע"ז

"ותלול" - לשון תל שדרך תל להיות גבוה ותלול אומנצלי"ה בלע"ז

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תשכונה" - דגשות הנו"ן משמש תחת נו"ן שנייה כאלו כתוב תשכוננה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"השפלתי עץ גבוה" - את הכשדים שהיו מושלים בישראל

"הובשתי עץ לח" - צדקיהו וזרעו

"והפרחתי עץ יבש" - יהויכין שגלה בלא בנים יוליד בבבל את זרובבל והוא יהיה פחת יהודה למשול