רש"י על יחזקאל יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על יחזקאל · יד · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויבוא אלי אנשים" - כולם בלב אחד לרעה לכך נאמר ויבוא ומדרש אגדה אומר על שם שהקב"ה גלה אזן הנביא תחלה הנה יבואו אליך פלוני ופלוני

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"העלו גלוליהם על לבם" - לבם אל גלוליהם לעבוד

"נתנו נכח פניהם" - להיות להם עכו"ם תמיד למורא ולאלוה

"האדרש אדרש" - התראה כי אני אדרוש להם ואשיב על דבריהם הרבה תמיהות מתקיימות

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נעניתי לו" - שויי"ש רפונדו"ץ בלע"ז אע"פ שהוא בא לפני ברוב גלוליו כן ת"י

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען תפוש את בית ישראל וגו'" - בדיל לקרבא ית בית ישראל למתן תיובתא בלבהון

"נזורו" - כמו נזיר אחיו (בראשית מט) פורינ"ט אשיברי"ץ בלע"ז

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שובו" - מדרכיכם

"והשיבו" - את לבבכם

"מעל גלוליכם" - אשר העליתם אל לבבכם

"השיבו פניכם" - אשר שמתם מכשול עווניכם לנכחם

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נענה לו בי" - משתאל ליה במימרי אדרש לו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתתי פני באיש ההוא" - אחרי כן אם לא ישמע אל דברי הנביא פני (מישאירא"ש בלע"ז)

"והשימותיהו" - תרגום יונתן ואשציניה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והנביא כי יפותה ודבר דבר" - שאינו אמת

"פתיתי" - פתחתי לו פתח לאיזו שירצה ומכאן יש לומר בא ליטמא פותחין לו

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כעון הדורש כעון הנביא" - כחוב דאתי למילף ולא אליף כחוב נביי שקרא יהי

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מטה לחם" - משען לחם

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נח דנייאל ואיוב" - לפי שאלו שלשה ראו שלשה עולמות נח ראה העולם בנוי וחרב ובנוי ודנייאל את בית המקדש או את עצמו תחלה שר על כל השרים סוף הושלך לגוב אריות וחזר לגדולתו וכן איוב ראה את עצמו מיושב וחרב ומיושב לפיכך הביאו דוגמא לדורו של יכניה שראו את הבית בבניינו וחורבנו ובנין שני וכן אמר להם הקב"ה חיבה יתירה אני מראה לכם אתם יכניה וגלותו אילו תחטא לי אחת מארצו' העכו"ם וגזרתי עליהם אחת מארבעת שפטים אלה או רעב או חיה רעה או חרב או דבר כמו שמסודרין בפרשה זו זה אחר זה ושלשת הצדיקים אלו בתוכה לא יצילו לא בן ולא בת ואני אביא ארבעתן על ירושלים ואשאיר לכם מבניכם אשר שם ואע"פ שאינכ' בתוכם ולא שהם ראוים להצל' אלא לנחם אתכם כשיגלו אצליכם ותראו מעשיהם הרעים ותתנחמו על הרע' אשר הבאתי עליהם כי תראו שלא היו כדי לסובלם עוד (הרי זה מהלך סדר פרשה זו כולה לשון זה אין ליישבו ונראה שאינו לשון הרב ועוד נראה שבספר זה חסר אחת מארבע שפטים מאז ועד אז ס"א מאו ועד או) ל"א ארץ כי תחטא לי וגומר והיו שלשת האנשים האלה בתוכ' נח דנייאל ואיוב לפי ששלשת האנשים האלה הצילם הקב"ה משלשת (מארבעת) שפטים האלה הזכיר הכתוב את אלו נח נמלט משלשתן מחיה רעה מניין אתה אומר בשעה שנכנס לתיב' בקשו כל החיות ליכנס ולא הניחן הקב"ה דכתיב ויסגור ה' בעדו (שם ז) אין ויסגור אלא מחיות כד"א וסגר פום אריותא ולא חבלונני (דנייאל ז) ארי בא ליכנס והיו שיניו כהות דוב בא ליכנס והיו רגליו מתערסלות כו' בב"ר מן הרעב מניין שנאמר מן האדמה אשר אררה (בראשית ה) צא ולמד בב"ר במקו' שחושב עשרה רעבון שירדו לעולם ותמצא שבימי נח היה אחד מהם ומביא ראיה מן האדמה אשר אררה מן החרב זה המבול ועוד שהיו דורו מבקשין ליזדווג לו והיו אומרים אין אנו מניחין אותו ליכנס אלא שהצילו הקב"ה אמר הקב"ה אין אני מניחו ליכנס אלא בחצי היום ודרגיש לי' ימלל הה"ד בעצם היום הזה בא נח (בראשית ז) בעצומו של יום דנייאל בשעה שנכנס נבוכדנצר להיכל בימי יהויקים והרג יהויקים והניח לדנייאל והגלה לדניא' הגלת שלומי' לפי שמצאו מלא רוח חכמה מן הרעב שהרי עד שלא נכבשה ירושלים בימי יהויקים צר עליה נבוכדנצר ג' שנים שנאמר ויהי הרעב גדול בעיר (מלכים ב ה) וגם (בירמיהו נב) ויחזק הרעב מן החיות מניין וסגר פום אריותא (דנייאל ז) ולא חבלונני וכן אתה מוצא איוב שנמלט משלשתן מן הרעב מניין לדברי האומר איוב בימי יעקב היה מצינו שהיה רעב בימיו מן החיה מניין דכתיב ומקנהו פרץ בארץ פרץ גדרו של עולם מן החרב מניין יפלח כליותי ולא יחמול

"והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנייאל ואיוב המה בצדקת' ינצלו נפשם" - מפני מה לא הוזכרו במיתת הרעב בנים ובנות שלא נאמר בהם אם בנים אם בנות יצילו כמו שהוזכרו בשני שפטים האחרוני' דוגמא לדנייאל שהוא אחד מהם והוא היה מדורו של יכניה ולא נמלטו עמו לא בנים ולא בנות ועליו נתנבא ישעיהו (ישעיהו נו) כה אמר ה' לסריסי' אשר ישמרו את שבתותי

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לו חיה" - אם חיה

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"חרב" - גייסות למלחמה

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שפטי" - מישגושטיש"ש בלע"ז

"אף כי" - לשון קל וחומר וכ"ש הוא וכן בכל המקרא כגון הנה אנחנו פה ביהודה יראים (שמואל א כג) ואף כי נלך קעילה וכן בפרשה זו (יחזקאל ט"ו) הנה בהיותו תמים לא יעשה למלאכה אף כי אש אכלתהו וכו'

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"נותרה" - איירטרמאי"ש בלע"ז

"המוצאים" - בשביה ויביאום כאן

"עלילותם" - מעשיהם