רש"י על ויקרא טו
<< · רש"י על ויקרא · טו · >>
פסוק ב
"כי יהיה זב" - יכול זב מ"מ יהא טמא ת"ל מבשרו ולא כל בשרו (ת"כ נדה מג) אחר שחלק הכתוב בין בשר לבשר זכיתי לדין טמא בזב וטמא בזבה מה זבה ממקום שהיא מטמאה טומאה קלה נדה מטמאה טומאה חמורה זיבה אף הזב ממקום שמטמא טומאה קלה קרי מטמא טומאה חמורה זיבה
"זובו טמא" - (ת"כ) למד על הטפה שהיא מטמאה (נדה נה) זוב דומה למי בצק של שעורין ודחוי ודומה ללובן ביצה המוזרת שכבת זרע קשור כלובן ביצה שאינה מוזרתפסוק ג
"רר" - ל' ריר שזב את בשרו
"את זובו" - כמו ריר שיוצא צלול
"או החתים" - שיוצא עב וסותם את פי האמה ונסתם בשרו מטפת זובו זהו פשוטו ומדרשו (נדה מג) מנה הכתוב הראשון ראיות שתים וקראו טמא שנא' זב מבשרו זובו טמא הוא ומנה הכ' השני ראיות שלש וקראו טמא שנ' טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא הא כיצד שתים לטומאה והשלישית מזקיקתו לקרבןפסוק ד
"כל המשכב" - הראוי למשכב יכול אפי' מיוחד למלאכה אחרת ת"ל אשר ישכב אשר שכב לא נאמר אלא אשר ישכב המיוחד תמיד לכך יצא זה שאומרים לו עמוד ונעשה מלאכתנו
"אשר ישב" - ישב לא נאמר אלא אשר ישב עליו הזב במיוחד תמיד לכךפסוק ה
פסוק ו
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
"וכל הנוגע בכל אשר יהיה תחתיו" - (ת"כ) של זב בא ולימד על המרכב שיהא הנוגע בו טמא ואין טעון כבוס בגדים והוא חומר במשכב מבמרכב
"והנושא אותם" - כל האמור בענין הזב זובו ורוקו ושכבת זרעו ומימי רגליו והמשכב והמרכב משאן מטמא אדם לטמא בגדיםפסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
"וכי יטהר" - כשיפסוק
"שבעת ימים לטהרתו" - שבעת ימים טהורים מטומאת זיבה שלא יראה זוב וכולן רצופין (נדה סח)פסוק יח
פסוק יט
"כי תהיה זבה" - (ת"כ) יכול מאחד מכל איבריה ת"ל (ויקרא כ) והיא גלתה את מקור דמיה אין דם מטמא אלא הבא מן המקור (נדה יז)
"דם יהיה זובה בבשרה" - אין זובה קרוי זוב לטמא אא"כ הוא אדום
"בנדתה" - כמו (איוב יח) ומתבל ינידוהו שהיא מנודה ממגע כל אדם
"תהיה בנדתה" - אפילו לא ראתה אלא ראיה ראשונהפסוק כג
"ואם על המשכב הוא" - (ת"כ) השוכב או היושב על משכבה או על מושבה אפי' לא נגע בה אף הוא בדת טומאה האמור במקרא העליון שטעון כבוס בגדים
"על הכלי" - לרבות את המרכב
"בנגעו בו יטמא" - אינו מדבר אלא על המרכב שנתרבה מעל הכלי
"בנגעו בו יטמא" - ואינו טעון כבוס בגדים שהמרכב אין מגעו מטמא אדם לטמא בגדיםפסוק כד
פסוק כה
"ימים רבים" - שלשה ימים
"בלא עת נדתה" - אחר שיצאו שבעת ימי נדתה
"או כי תזוב" - את ג' הימים הללו
"על נדתה" - (נדה עג) מופלג מנדתה יום א' זו היא זבה ומשפטה חרוץ בפרשה זו ולא כדת הנדה שזו טעונה ספירת ז' נקיים וקרבן והנדה אינה טעונה ספירת ז' נקיים אלא שבעת ימים תהיה בנדתה בין רואה בין שאינה רואה ודרשו בפרשה זו י"א יום שבין סוף נדה לתחלת נדה שכל שלשה רצופין שתראה באחד עשר יום הללו תהא זבהפסוק לא
"והזרתם" - אין נזירה אלא פרישה וכן (ישעיהו א) נזורו אחור וכן (בראשית מח) נזיר אחיו
"ולא ימתו בטמאתם" - הרי הכרת של מטמא מקדש קרוי מיתהפסוק לב
"זאת תורת הזב" - בעל ראיה אחת ומהו תורתו
"ואשר תצא ממנו שכבת זרע" - הרי הוא כבעל קרי טמא טומאת ערבפסוק לג
"והזב את זובו" - בעל שתי ראיות ובעל שלש ראיות שתורתן מפורשת למעלה חסלת פרשת מצורע
<< · רש"י על ויקרא · טו · >>