רש"י על בראשית רבה/פז/ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה פז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

יום זיבול לנילוס היה. יום זיבוח וקרי ליה בלשון גנאי זיבול לפי שהיו משתחוים לנהר כדכתיב לי יאורי וגו':

יום תייטרים היה. תייטור חצר בלשון יון ועושים שם שחוק:

לעשות מלאכתו ודאי. לעבירה נתכוון:

נמתחה הקשת. האבר ממקומה וחזרה:

איקונין של אביו ראה וצנן דמו. ונתמעט כחו שנאמר מידי אביר יעקב:

איקונין של אמו ראה וצנן את דמו שנאמר משם רועה אבן ישראל זו אמו:

מי עשה כן. שנצטנן:

מאל אביך ויעזרך. אבן לשון נקבה כמו ולאבן את ילידתני: