רש"י על בראשית רבה/פז/ה
<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה פז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
איך דן יוסף אמר מה בדבר מצוה ממאנין לדבר עבירה אין ממאנין בתמיה:
למוד הוא הקב"ה להיות בוחר וכו' אם אשמע לך שמא אהא נבחר לעולה ואהא נפסל לקרבן:
אמר לה למוד הוא הקב"ה להיות נגלה על בית אבא אני אשמע לך וכו':
הן אדני אמר הן מצוה אחת נצטוה אדם הראשון ועל שעבר עליה נטרד וכו':
דבר אחר הן אדני אחת שעשה ראובן כנגד אבא נענש ואני אם אשמע לך ארד מבכורתו:
אמרה לו אני הורגו לבעלי אמר לה לא דייני להיות מן אסטרטיין של נואפים כלומר מכת של נואפים אלא מאסטרטיין של רוצחנים שתהרגהו על ידי איני רוצה להיות מכת נואפים ורוצחנין:
ואם הדבר הזה את מבקשת הן אדני שכב עמו הא דא לקמיך הנה הוא לפניך:
אמר לה חלב עזים שחורות וחלב עזים לבנות חלב אחד הוא. כלומר כמו כן יש טעם לחלב של עז הלבנה כמו השחורה כלומר שכיבה שלו ושלי אחת הן:
ד"א הן אדני מתיירא אני מה' אחד:
אמרה לו איננו גדול אין הקב"ה כאן שנקרא גדול:
מקיטון לקיטון. מחדר לחדר בירושלמי אמר לה הדין אפיא כסית אותו פנים כסית אבל אותו שכתוב בו עיני ה' המה משוטטים מי כסית ולפניו הכל גלוי ואין להסתר מפניו:
הניח כל הפסוק כולו וידרוש סופו וחטאתי לאלהים כלומר בשבועת אלהים איני עושה הדבר הרע הזה: