מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
| רש"י על בראשית רבה • פרשה פז | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י •
לדף המדרש • לכל הפרשה במדרש
שית זונה. מגולה:
ונצורת לב. נוצרת איבה לבעלה למצרי:
הומיה. בכייה היא בוכה:
וסוררת. טעיתא:
בביתה. לא ישכנו רגליה פעם בחוץ פעם ברחובות ואצל כל פנה תארוב שאלה ואמרה חמיתון ליוסף: