רש"י על בראשית רבה/פז/ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רש"י על בראשית רבה • פרשה פז | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • 

לדף המדרש לכל הפרשה במדרש

אמר ליה הקב"ה איטיליס. בטל אתה וחושב דברים הללו אמר ליה יוסף אנא נתנסה וכו':

כך ווסתן של אומות העולם. מנהגן:

כיון שרוצה אחד מהם ליקח לו עבד הולך לו אצל אסטרולוגוס חוזה בכוכבים ואומר לו הא טב נחשא טב לנחש איזו שעה טובה לקנות והוא אומר לו הא שעה טובה לקנות:

אין לשון ותשא אלא לשון חוזה כמא דתימא ופן תשא עיניך השמימה (דברים ד' ט') וחוזים נושאין עיניהם לשמים:

להלן. ברות ופרשת כנפיך על אמתך לשון נקייה אבל זו כבהמה שכבה עמי: