רש"י מנוקד על המקרא/ספר ויקרא/א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

(א) וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה – לְכָל דִּבְּרוֹת וּלְכָל אֲמִירוֹת וּלְכָל צִוּוּיִים קָדְמָה קְרִיאָה (ספרא דיבורא דנדבה פרשתא א,ו-ז). לְשׁוֹן חִבָּה, לָשׁוֹן שֶׁמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִשְׁתַּמְּשִׁין בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה" (ישעיהו ו,ג). אֲבָל לִנְבִיאֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם נִגְלָה עֲלֵיהֶן בִּלְשׁוֹן עֲרַאי וְטֻמְאָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּקָּר אֱלֹהִים אֶל בִּלְעָם" (במדבר כג,ד; ויק"ר א,יג).
וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה – הַקּוֹל הוֹלֵךְ וּמַגִּיעַ לְאָזְנָיו וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שׁוֹמְעִין (ספרא שם פרק ב,ו-ט; מדרש תנחומא ויקרא א). יָכוֹל אַף לְהַפְסָקוֹת הָיְתָה קְרִיאָה? תַּלְמוּד לוֹמַר וַיְדַבֵּר – לְדִבּוּר הָיְתָה קְרִיאָה וְלֹא לְהַפְסָקוֹת. וּמָה הָיוּ הַפְסָקוֹת מְשַׁמְּשוֹת? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה וּבֵין עִנְיָן לְעִנְיָן. קַל וָחֹמֶר לְהֶדְיוֹט הַלּוֹמֵד מִן הַהֶדְיוֹט (ספרא שם פרשתא א,ח-ט).
אֵלָיו – לְמַעֵט אֶת אַהֲרֹן. רַבִּי יְהוּדָה [בֶּן בְּתֵירָה] אוֹמֵר: שְׁלֹש עֶשְׂרֵה דִּבְּרוֹת נֶאֶמְרוּ בַּתּוֹרָה לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן, וּכְנֶגְדָּן נֶאֶמְרוּ שְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִעוּטִין; לְלַמֶּדְךָ שֶׁלֹא לְאַהֲרֹן נֶאֶמְרוּ, אֶלָּא לְמֹשֶׁה שֶׁיֹּאמַר לְאַהֲרֹן (ספרא שם פרק ב,א). וְאֵלּוּ הֵן שְׁלֹש עֶשְׂרֵה מִעוּטִין: "לְדַבֵּר אִתּוֹ" (במדבר ז,פט), "מִדַּבֵּר אֵלָיו" (שם), "וַיְדַבֵּר אֵלָיו" (שם), "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ" (שמות כה,כב) כֻּלָּן[1] – [כִּדְאִיתָא] בְּתוֹרַת כֹּהֲנִים (ספרא שם,ב). יָכוֹל יִשְׁמְעוּ[2] אֶת קוֹל הַדִּבּוּר[3]? תַּלְמוּד לוֹמַר: קוֹל לוֹ, קוֹל אֵלָיו – מֹשֶׁה שָׁמַע, וְכָל יִשְֹרָאֵל לֹא שָׁמְעוּ (ספרא שם,ח; יומא ד' ע"ב).
מֵאֹהֶל מוֹעֵד – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק וְלֹא הָיָה יוֹצֵא חוּץ לָאֹהֶל. יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר, "אֶת הַקּוֹל" (במדבר ז,פט); מַהוּ "הַקּוֹל"? הוּא הַקּוֹל הַמְפֹרָֹש בִּתְהִלִּים, "קוֹל ה' בַּכֹּחַ, קוֹל ה' בֶּהָדָר, קוֹל ה' שֹׁבֵר אֲרָזִים" (תהלים כט,ד-ה). אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר "מֵאֹהֶל מוֹעֵד"? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה הַקּוֹל נִפְסָק. כַּיּוֹצֵא בּוֹ, "וְקוֹל כַּנְפֵי הַכְּרוּבִים נִשְׁמַע עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה" (יחזקאל י,ה). יָכוֹל מִפְּנֵי שֶׁהַקּוֹל נָמוּךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "כְּקוֹל אֵל שַׁדַּי בְּדַבְּרוֹ" (שם). אִם כֵּן, לָמָּה נֶאֱמַר: "עַד הֶחָצֵר הַחִיצֹנָה"? שֶׁכֵּיוָן שֶׁמַּגִּיעַ שָׁם הָיָה נִפְסָק (ספרא שם פרק ב,י-יא).
מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר – יָכוֹל מִכָּל הַבַּיִת? תַּלְמוּד לוֹמַר, "מֵעַל הַכַּפֹּרֶת" (במדבר ז,פט). יָכוֹל מֵעַל הַכַּפֹּרֶת כֻּלָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: "מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים" (שם; ספרא שם, יב).
לֵאמֹר – צֵא וֶאֱמֹר לָהֶם דִּבְרֵי כִּבּוּשִׁין: בִּשְׁבִילְכֶם הוּא נִדְבָּר עִמִּי. שֶׁכֵּן מָצִינוּ, שֶׁכָּל שְׁלֹשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה שֶׁהָיוּ יִשְֹרָאֵל בַּמִּדְבָּר כִּמְנֻדִּים, מִן הַמְרַגְּלִים וָאֵילַךְ, לֹא נִתְיַחֵד הַדִּבּוּר עִם מֹשֶׁה; שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כַאֲשֶׁר תַּמּוּ כָּל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה לָמוּת... וַיְדַבֵּר ה' אֵלַי לֵאמֹר" (דברים ב,טז-יז) – אֵלַי הָיָה הַדִּבּוּר. דָּבָר אַחֵר: צֵא וֶאֱמֹר לָהֶן דְּבָרַי וַהֲשִׁיבֵנִי אִם יְקַבְּלוּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות יט,ח; (ספרא שם,יג).

(ב) אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם – כְּשֶׁיַּקְרִיב; בְּקָרְבְּנוֹת נְדָבָה דִּבֵּר הָעִנְיָן.
אָדָם – לָמָּה נֶאֱמַר? מָה אָדָם הָרִאשׁוֹן לֹא הִקְרִיב מִן הַגָּזֵל, שֶׁהַכֹּל הָיָה שֶׁלּוֹ, אַף אַתֶּם לֹא תַּקְרִיבוּ מִן הַגָּזֵל (ויק"ר ב,ז).
הַבְּהֵמָה – יָכוֹל אַף חַיָּה בִּכְלָל? תַּלְמוּד לוֹמַר "בָּקָר וָצֹאן" (ספרא דיבורא דנדבה, פרשתא ב,ו).
מִן הַבְּהֵמָה – וְלֹא כֻּלָּהּ, לְהוֹצִיא אֶת הָרוֹבֵעַ וְאֶת הַנִּרְבָּע.
מִן הַבָּקָר – לְהוֹצִיא אֶת הַנֶּעֱבָד.
מִן הַצֹּאן – לְהוֹצִיא אֶת הַמֻּקְצֶה (תמורה כ"ח ע"א-כ"ט ע"א).
וּמִן הַצֹּאן – לְהוֹצִיא אֶת הַנּוֹגֵחַ שֶׁהֵמִית (שם). כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר לְמַטָּה מִן הָעִנְיָן (פסוק ג): "מִן הַבָּקָר" – שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, לְהוֹצִיא אֶת הַטְּרֵפָה (ספרא שם ז-יא; תמורה שם-שם).
תַּקְרִיבוּ – מְלַמֵּד שֶׁשְּׁנַיִם מִתְנַדְּבִים עוֹלָה בְּשֻׁתָּפוּת (ספרא שם פרק ג,א).
קָרְבַּנְכֶם – מְלַמֵּד שֶׁהִיא בָּאָה נִדְבַת צִבּוּר, הִיא עוֹלַת קַיִץ הַמִּזְבֵּחַ הַבָּאָה מִן הַמּוֹתָרוֹת (שבועות י"ב ע"א-ע"ב).

(ג) זָכָר – וְלֹא נְקֵבָה. כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "זָכָר" לְמַטָּה (פסוק י), שֶׁאֵין תַּלְמוּד לוֹמַר, זָכָר, וְלֹא טֻמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוּס (ספרא שם פרשתא ג,ז).
תָּמִים – בְּלֹא מוּם.
אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – מְטַפֵּל בַּהֲבָאָתוֹ עַד הָעֲזָרָה (ספרא שם, יג). מַהוּ אוֹמֵר "יַקְרִיב", "יַקְרִיב"? אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה עוֹלַת רְאוּבֵן בְּעוֹלַת שִׁמְעוֹן – יַקְרִיב כָּל אַחַת לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא. וְכֵן עוֹלָה בְּחֻלִּין, יִמָּכְרוּ הַחֻלִּין לְצָרְכֵי עוֹלוֹת, וַהֲרֵי הֵן כֻּלָּן עוֹלוֹת, וְתִקְרַב כָּל אֶחָד לְשֵׁם מִי שֶׁהוּא. יָכוֹל אֲפִלּוּ נִתְעָרְבָה בִּפְסוּלִין אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר, "יַקְרִיבֶנּוּ" (ספרא שם; זבחים ע' ע"ב-ע"א ע"ב).
יַקְרִיב אֹתוֹ – מְלַמֵּד שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ. יָכוֹל בְּעַל כָּרְחוֹ? תַּלְמוד לוֹמַר "לִרְצֹנוֹ". הָא כֵּיצַד? כּוֹפִין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר "רוֹצֶה אֲנִי" (ספרא שם,טו; ר"ה ו' ע"א).
לִפְנֵי ה' וְסָמַךְ – אֵין סְמִיכָה בְּבָמָה (ספרא נדבה, פרק ד,א).

(ד) עַל רֹאשׁ הָעֹלָה – לְהָבִיא עוֹלַת חוֹבָה לִסְמִיכָה (שם,ג), וּלְהָבִיא עוֹלַת הַצֹּאן (שם,ה).
הָעֹלָה – פְּרַט לְעוֹלַת הָעוֹף (שם,ז).
וְנִרְצָה לוֹ – עַל מָה הוּא מְרַצֶּה לוֹ? אִם תֹּאמַר עַל כָּרֵיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, אוֹ מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם אוֹ מַלְקוֹת, הֲרֵי עָנְשָׁן אָמוּר! הָא אֵינוֹ מְרַצֶּה אֶלָּא עַל עֲשֵֹה וְעַל לָאו שֶׁנִּתַּק לַעֲשֵֹה (שם,ח).

(ה) וְשָׁחַט... וְהִקְרִיבוּ... הַכֹּהֲנִים – מִקַּבָּלָה וָאֵילַךְ מִצְוַת כְּהֻנָּה; לִמֵּד עַל הַשְּׁחִיטָה שֶׁכְּשֵרָה בְּזָר (ספרא נדבה, פרשתא ד,ב; זבחים ל"ב ע"א).
לִפְנֵי ה' – בָּעֲזָרָה.
וְהִקְרִיבוּ – זוֹ קַבָּלָה, שֶׁהִיא הָרִאשׁוֹנָה. וּמַשְׁמָעָהּ לְשׁוֹן הוֹלָכָה, לָמַדְנוּ שְׁתֵּיהֶן שֶׁצְּרִיכָה כֹּהֵן [נ"א: שֶׁשְּׁתֵּיהֶן בִּבְנֵי אַהֲרֹן] (חגיגה י"א ע"א; זבחים ד' ע"א).
בְּנֵי אַהֲרֹן – יָכוֹל חֲלָלִים, תַּלְמוּד לוֹמַר "הַכֹּהֲנִים" (ספרא שם,ו).
אֶת הַדָּם וְזָרְקוּ אֶת הַדָּם – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר "דָּם... דָּם" שְׁתֵּי פְּעָמִים? לְהָבִיא אֶת שֶׁנִּתְעָרֵב בְּמִינוֹ, אוֹ בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ. יָכוֹל אַף בִּפְסוּלִים, אוֹ בַּחַטָּאוֹת הַפְּנִימִיּוֹת אוֹ בַּחַטָּאוֹת הַחִיצוֹנִיּוֹת, שֶׁאֵלּוּ לְמַעְלָה וְהִיא לְמַטָּה? תַּלְמוּד לוֹמַר בְּמָקוֹם אַחֵר: "דָּמוֹ" (זבחים פ"א ע"א; ספרא שם,ז-ח).
וְזָרְקוּ – עוֹמֵד לְמַטָּה וְזוֹרֵק מִן הַכְּלִי לְכֹתֶל הַמִּזְבֵּחַ, לְמַטָּה מִחוּט הַסִּקְרָא, כְּנֶגֶד הַזָּוִיּוֹת. לְכָךְ נֶאֱמַר סָבִיב, שֶׁיְּהֵא הַדָּם נָתוּן בְּאַרְבַּע רוּחוֹת הַמִּזְבֵּחַ. אוֹ יָכוֹל יַקִּיפֶנּוּ בְּחוּט [ס"א: כְּחוּט]? תַּלְמוּד לוֹמַר וְזָרְקוּ, וְאִי אֶפְשָׁר לְהַקִּיף בִּזְרִיקָה. אִי וְזָרְקוּ, יָכוֹל בִּזְרִיקָה אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר סָבִיב. הָא כֵּיצַד? נוֹתֵן שְׁתֵּי מַתָּנוֹת שֶׁהֵן אַרְבַּע (ספרא שם,ט).
אֲשֶׁר פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד – וְלֹא בִּזְמַן שֶׁהוּא מְפֹרָק (שם,יד).

(ו) וְהִפְשִׁיט אֶת הָעֹלָה – מַה תַּלְמוּד לוֹמַר הָעֹלָה? לְרַבּוֹת אֶת כָּל הָעוֹלוֹת לְהַפְשֵׁט וְנִתּוּחַ (ספרא שם פרק ה,ד).
אֹתָהּ לִנְתָחֶיהָ – וְלֹא נְתָחֶיהָ לִנְתָחִים (שם,ז; חולין י"א ע"א).

(ז) וְנָתְנוּ אֵשׁ – אַף עַל פִּי שֶׁהָאֵשׁ יוֹרֶדֶת מִן הַשָּׁמַיִם, מִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט (ספרא שם,י).
בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן – כְּשֶׁהוּא בְּכִהוּנוֹ; הָא אִם עָבַד בְּבִגְדֵי כֹּהֵן הֶדְיוֹט, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (שם,ט).

(ח) בְּנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֲנִים – כְּשֶׁהֵם בְּכִהוּנָם; הָא כֹּהֵן הֶדְיוֹט שֶׁעָבַד בִּשְׁמוֹנָה בְּגָדִים, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה (ספרא שם).
אֵת הַנְּתָחִים אֶת הָרֹאשׁ – לְפִי שֶׁאֵין הָרֹאשׁ בִּכְלַל הֶפְשֵׁט וְנִתּוּחַ, שֶׁכְּבָר הֻתַּז בַּשְּׁחִיטָה, לְפִיכָךְ הֻצְרַךְ לִמְנוֹתוֹ לְעַצְמוֹ (שם פרק ו,ג; חולין כ"ז ע"א).
וְאֶת הַפָּדֶר – לָמָּה נֶאֱמַר? לְלַמֶּדְךָ שֶׁמַּעֲלֵהוּ עִם הָרֹאשׁ וּמְכַסֶּה בוֹ אֶת בֵּית הַשְּׁחִיטָה, וְזֶהוּ דֶּרֶךְ כָּבוֹד שֶׁל מַעְלָה (ספרא שם,ב; חולין כ"ז ע"ב).
אֲשֶׁר עַל הַמִּזְבֵּחַ – שֶׁלֹא יִהְיוּ הַגְּזִירִין יוֹצְאִין חוּץ לַמַּעֲרָכָה (ספרא שם,ה).

(ט) עֹלָה – לְשֵׁם עוֹלָה יַקְטִירֶנּוּ.
אִשֵּׁה – כְּשֶׁיִּשְׁחָטֶנּוּ, יְהֵא שׁוֹחֲטוֹ לְשֵׁם הָאֵשׁ. וְכָל "אִשֶּׁה" – לְשׁוֹן אֵשׁ, פואיד"א [foede = אש, מוקד] בְּלַעַז.
נִיחוֹחַ – נַחַת רוּחַ לְפָנַי, שֶׁאָמַרְתִּי וְנַעֲשָֹה רְצוֹנִי (ספרא שם,ט).

(י) וְאִם מִן הַצֹּאן – וָ"ו מוֹסִיף עַל עִנְיָן רִאשׁוֹן. וְלָמָּה הֶפְסֵק? לִתֵּן רֶוַח לְמֹשֶׁה לְהִתְבּוֹנֵן בֵּין פָּרָשָׁה לְפָרָשָׁה (ספרא נדבה, פרשתא ה,א).
מִן הַצֹּאן מִן הַכְּשָֹבִים מִן הָעִזִּים – הֲרֵי אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה מִעוּטִין: פְּרָט לְזָקֵן, וּלְחוֹלֶה, וְלִמְזֹהָם (שם,ב; בכורות מ"א ע"א).

(יא) עַל יֶרֶךְ הַמִּזְבֵּחַ – עַל צַד הַמִּזְבֵּחַ.
צָפֹנָה לִפְנֵי ה' – וְאֵין צָפוֹן בְּבָמָה (ספרא שם פרק ד,א; זבחים קי"א ע"ב).

(יד) מִן הָעוֹף – וְלֹא כָּל הָעוֹף. לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר: "תָּמִים זָכָר בַּבָּקָר בַּכְּשָׂבִים וּבָעִזִּים" (ויקרא כב,יט), תַּמּוּת וְזַכְרוּת בַּבְּהֵמָה, וְאֵין תַּמּוּת וְזַכְרוּת בָּעוֹפוֹת; יָכוֹל אַף מְחֻסַּר אֵבָר? תַּלְמוּד לוֹמַר: מִן הָעוֹף (ספרא שם פרשתא ו,ג; קידושין כ"ד ע"ב).
תֹּרִים – גְּדוֹלִים וְלֹא קְטַנִּים (ספרא שם פרק ח,ג; חולין כ"ב ע"א-ב).
בְּנֵי יוֹנָה – קְטַנִּים וְלֹא גְדוֹלִים (ספרא שם ד; חולין שם).
מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה – פְּרָט לִתְחִלַּת הַצִּיהוּב שֶׁבָּזֶה וְשֶׁבָּזֶה, שֶׁהוּא פָּסוּל (ספרא שם ה; חולין שם ע"ב); שֶׁגָּדוֹל הוּא אֵצֶל בְּנֵי יוֹנָה, וְקָטָן אֵצֶל תּוֹרִים.

(טו) וְהִקְרִיבוֹ – אֲפִילּוּ פְּרֵידָה אַחַת יָבִיא (ספרא שם פרשתא ז,א; זבחים ס"ה ע"א).
הַכֹּהֵן וּמָלַק – אֵין מְלִיקָה בִּכְלִי אֶלָּא בְּעַצְמוֹ שֶׁל כֹּהֵן, קוֹצֵץ בְּצִפָּרְנוֹ מִמּוּל הָעֹרֶף, וְחוֹתֵךְ מַפְרַקְתּוֹ עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַסִּימָנִין וְקוֹצְצָן (ספרא שם ב-ה; זבחים ס"ד ע"ב; חולין כ"א ע"א).
וְנִמְצָה דָמוֹ – לְשׁוֹן "מִיץ אַפַּיִם" (משלי ל,לג); "כִּי אָפֵס הַמֵּץ" (ישעיהו טז,ד): כּוֹבֵשׁ בֵּית הַשְּׁחִיטָה עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ, וְהַדָּם מִתְמַצֶּה וְיוֹרֵד (ספרא שם ח; זבחים ס"ה ע"א).
וּמָלַק וְהִקְטִיר וְנִמְצָה – אֶפְשָׁר לוֹמַר כֵּן? מֵאַחַר שֶׁהוּא מַקְטִיר הוּא מוֹצֶה? אֶלָּא, מָה הַקְטָרָה, הָרֹאשׁ בְּעַצְמוֹ וְהַגּוּף בְּעַצְמוֹ, אַף מְלִיקָה כֵּן (ספרא שם ו; זבחים שם). וּפְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, מְסֹרָס הוּא: וּמָלַק וְהִקְטִיר, וְקֹדֶם הַקְטָרָה – וְנִמְצָה דָמוֹ כְּבָר.

(טז) מֻרְאָתוֹ – מְקוֹם הָרְאִי [ספרים אחרים: הָרְעִי], זֶה הַזֶּפֶק (ספרא שם,ט; זבחים שם).
בְּנֹצָתָהּ – עִם בְּנֵי מֵעֶיהָ. וְ"נוֹצָה" לְשׁוֹן דָּבָר הַמָּאוּס, כְּמוֹ "כִּי נָצוּ גַּם נָעוּ" (איכה ד,טו). וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוֹנְקְלוֹס "בְּאוּכְלֵיהּ", וְזֶהוּ מִדְרָשׁוֹ שֶׁל אַבָּא יוֹסֵי בֶּן חָנָן, שֶׁאָמַר: נוֹטֵל אֶת הַקֻּרְקְבָן עִמָּהּ (ספרא שם; זבחים שם). וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה אָמְרוּ: קוֹדֵר סְבִיב הַזֶּפֶק בְּסַכִּין כְּעֵין אֲרֻבָּה, וְנוֹטְלוֹ עִם הַנּוֹצָה שֶׁעַל הָאוֹר (זבחים שם).  בְּעוֹלַת בְּהֵמָה, שֶׁאֵינָהּ אוֹכֶלֶת אֶלָּא בְּאֵבוּס בְּעָלֶיהָ, נֶאֱמַר: "וְהַקֶּרֶב וְהַכְּרָעַיִם יִרְחַץ בַּמָּיִם וְגוֹמֵר וְהִקְטִיר" (לעיל פסוק ט); וּבָעוֹף, שֶׁנִּזּוֹן מִן הַגָּזֵל, נֶאֱמַר: "וְהִשְלִיךְ" אֶת הַמֵּעַיִם שֶׁאָכַל מִן הַגָּזֵל (ויק"ר ג,ד).
אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה – בְּמִזְרָחוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ (ספרא שם פרק ט,ג).
אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן – מָקוֹם שֶׁנּוֹתְנִין שָׁם תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן בְּכָל בֹּקֶר וְדִשּׁוּן מִזְבֵּחַ הַפְּנִימִי וְהַמְּנוֹרָה, וְכֻלָּם נִבְלָעִים שָׁם בִּמְקוֹמָן (שם; יומא כ"א ע"ב).

(יז) וְשִׁסַּע – אֵין שִׁסּוּעַ אֶלָּא בַּיָּד; וְכֵן הוּא אוֹמֵר בְּשִׁמְשׁוֹן: "וַיְשַׁסְּעֵהוּ כְּשַׁסַּע הַגְּדִי" (שופטים יד,ו; זבחים ס"ה ע"ב).
בִכְנָפָיו – עִם כְּנָפָיו; אֵינוֹ צָרִיךְ לִמְרֹט כַּנְפֵי נוֹצָתוֹ (שבת ק"ח ע"א).
בִכְנָפָיו – נוֹצָה מַמָּשׁ. וַהֲלֹא אֵין לְךָ הֶדְיוֹט שֶׁמֵּרִיחַ רֵיחַ [רַע] שֶׁל כְּנָפַיִם נִשְֹרָפִים וְאֵין נַפְשׁוֹ קָצָה עָלָיו, וְלָמָּה אָמַר הַכָּתוּב וְהִקְטִיר? כְּדֵי שֶׁיְּהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָֹבֵעַ וּמְהֻדָּר בְּקָרְבָּנוֹ שֶׁל עָנִי (ויק"ר ג,ה).
לֹא יַבְדִּיל – אֵינוֹ מְפָרְקוֹ לְגַמְרֵי לִשְׁתֵּי חֲתִיכוֹת, אֶלָּא קוֹרְעוֹ מִגַּבּוֹ. נֶאֱמַר בָּעוֹף רֵיחַ נִיחֹחַ וְנֶאֱמַר בַּבְּהֵמָה "רֵיחַ נִיחוֹחַ" (לעיל פסוק ט; יג), לוֹמַר לְךָ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּן אֶת לִבּוֹ לַשָּׁמָיִם (ספרא נדבה, פרק ט,ז; מנחות ק"י ע"א).

הערות[עריכה]

  1. ^ כמו "וכו'"
  2. ^ ס"א שָׁמְעוּ
  3. ^ ס"א הַקְּרִיאָה