ויקרא רבה א יג
ה' מדבר גם עם נביאים מישראל וגם עם נביאים מעמים אחרים. אולם חכמי המדרש מתארים הבדלים שונים שיש בין הקשר של ה' עם נביאי ישראל לבין הקשר שלו עם נביאי אומות העולם.
- רבי חמא בר חנינא מתייחס להבדל בין הפועל ויקר, המתייחס לאומות העולם, לבין הפועל ויקרא, המתייחס לנביאי ישראל: הראשון מתאר "חצי דיבור", כמו כשאנחנו מדברים עם מישהו ולא לגמרי מרוכזים, הראש שלנו במקום אחר; השני מתאר "דיבור שלם", דיבור שבו אנו נותנים לצד השני את מלוא תשומת הלב.
- רבי יששכר דכפר מנדי מייחס לאותם ביטויים משמעות אחרת: הראשון מזכיר קרי לילה ומציין טומאה, כמו כשאנחנו נאלצים לדבר עם מישהו שדוחה אותנו ואנחנו רק רוצים לסיים את השיחה כמה שיותר מהר; והשני מציין טהרה וקדושה, כמו קריאת המלאכים.
- רבי אלעאי בר מנחם מתייחס לפסוק (משלי טו כט): "רחוק ה' מרשעים, ותפלת צדיקים ישמע": הדיבור עם אומות העולם נעשה רק לעיתים רחוקות, כמו כשאנחנו רוצים להעביר מסר לאדם שנמצא בארץ רחוקה - אנחנו נוסעים רק כשזה באמת חשוב. אבל הדיבור עם ישראל נעשה באופן קבוע ושוטף, כמו שיחה עם השכנים הקרובים אלינו.
- רבי יוסי מתייחס לזמני הדיבור: הדיבור עם נביאי אומות העולם הוא בלילה, ועם נביאי ישראל הוא ביום. הוא מייחס את ההבדל לכך שבלילה בני אדם פרושים זה מזה - ההתגלות לנביאי אומות העולם היא רק באופן פרטי, כל אחד לעצמו; בעוד שההתגלות לעם ישראל היא ביחד, לכל העם.
- רבי חנינא בר פפא מסביר את אותו הבדל באופן אחר: הלילה מציין ריחוק נפשי, 'דיסטנס', כמו מלך שמדבר עם עבדו מעבר לוילון; היום מציין קירבה, כמו מלך המסיר את הוילון כדי לדבר עם עבדו פנים אל פנים.
- גם רבנן מסבירים את ההבדל באופן אחר: הלילה מציין בושה, ה' כביכול מתבייש שהוא צריך לדבר עם נביאי אומות העולם, כמו אדם שהולך למאהבת; היום מציין את הסדר הרגיל והמקובל של הדברים - איש שחי עם אשתו באהבה ובטהרה.
מה בין נביאי ישראל לנביאי או"ה אומות העולם? ר' חמא בר חנינא ורבי יששכר דכפר מנדי:
רבי חמא בר חנינא אמר:
- אין הקדוש ברוך הוא נגלה על או"ה אומות העולם אלא בחצי דיבור, כמה דתימר (במדבר כג, ד): "ויקר אלהים אל בלעם";
- אבל נביאי ישראל בדבור שלם, שנאמר "וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה".
ור' יששכר דכפר מנדי אמר: כך יהא שכרן?!
- אין לשון "ויקר" אלא לשון טומאה, כמה דתימר (דברים כג, יא): "אשר לא יהיה טהור מקרה לילה";
- אבל נביאי ישראל בלשון קדושה, בלשון טהרה, בלשון ברור, בלשון שמלאכי השרת מקלסין בו להקב"ה, כמה דתימר (ישעיה ו, ג): "וקרא זה אל זה ואמר".
א"ר אלעאי בר מנחם: כתיב (משלי טו, כט): "רחוק ה' מרשעים", וכתיב "ותפלת צדיקים ישמע":
- "רחוק ה' מרשעים" - אלו נביאי אומות העולם,
- "ותפלת צדיקים ישמע" - אלו נביאי ישראל.
אתה מוצא, שאין הקדוש ברוך הוא נגלה על האומות העולם אלא כאדם שבא מארץ רחוקה, כמה דתימר (ישעיה לט, ג): "מארץ רחוקה באו אלי"; אבל נביאי ישראל, מיד (בראשית לט, ג): "וירא" "וַיִּקְרָא".
א"ר יוסי: אין הקב"ה נגלה על אומות העולם אלא בלילה, בשעה שדרך בני אדם פרושים זה מזה, דכתיב (איוב ד, יג): "בִּשְׂעִפִּים מחזיונות לילה בנפול [תרדמה על אנשים]" (שם, יב) "ואלי דבר יְגֻנָּב וגו'". ר"ח בר פפא ורבנן:
ר"ח ב"פ אמר: משל למלך, שהיה הוא ואוהבו בטרקלין וביניהם וילון, כשהיה מדבר עם אוהבו מקפל את הוילון עד שרואהו פנים אל פנים ומדבר עמו; אבל לאחרים אינו עושה כן, אלא מדבר עמהם ומחיצת הוילון פרוסה ואינן רואין אותו.
ורבנן אמרי: משל למלך, שהיה לו אשה ופלגש, כשהוא הולך אצל אשתו הולך בפרהסיא, וכשהוא הולך אצל פלגשו הולך במטמונים; כך:
- אין הקדוש ברוך הוא נגלה על אומות העולם אלא בלילה, שנאמר:
- (בראשית כ, ג): "ויבא אלהים אל אבימלך בחלום הלילה"
- (שם לא, כד) "ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה"
- (במדבר כב, כ): "ויבא אלהים אל בלעם לילה"
- אבל נביאי ישראל ביום, שנאמר:
- (בראשית יח, א): "והוא יֹשֵׁב פתח האהל כְּחֹם היום"
- (שמות ו, כח): "ויהי ביום דבר ה' אל משה"
- (במדבר ג, א): "ואלה תּוֹלְדֹת אהרן ומשה ביום דבר ה' את משה וְגוֹ'".