ויקרא רבה א יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · ויקרא רבה · א · יב · >>

יב א"ר יצחק: עד שלא הוקם המשכן היתה נבואה מצויה באומות העולם.

משהוקם המשכן – נסתלקה מביניהם.

שנאמר: (שיר ג, ד) "אחזתיו ולא ארפנו".

אמרו לו: הרי בלעם מתנבא?!
אמר להן: לטובתן של ישראל נתנבא –
(במדבר כג, י) "מי מנה עפר יעקב",
(שם, כא) "לא הביט און ביעקב",
(שם, כג) "כי לא נחש ביעקב",
(שם כד, א) "מה טובו אוהליך יעקב",
(שם, יז) "דרך כוכב מיעקב",
(שם, יט) "וירד מיעקב":