לדלג לתוכן

רפאני

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

פסוקי גאולה שנאמרים בנוסח תימן בלדי לפני ישתבח

רְפָאֵנִי יְהוָה וְאֵרָפֵא הוֹשִׁיעֵנִי וְאִוָּשֵׁעָה כִּי תְהִלָּתִי אָתָּה. (ירמיהו יז, יד)
א וְאָמַרְתָּ בַּיּוֹם הַהוּא אוֹדְךָ יְהוָה כִּי אָנַפְתָּ בִּי יָשֹׁב אַפְּךָ וּתְנַחֲמֵנִי. ב הִנֵּה אֵל יְשׁוּעָתִי אֶבְטַח וְלֹא אֶפְחָד כִּי עָזִּי וְזִמְרָת יָהּ יְהוָה וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה. ג וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. ד וַאֲמַרְתֶּם בַּיּוֹם הַהוּא הוֹדוּ לַיהוָה קִרְאוּ בִשְׁמוֹ הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו הַזְכִּירוּ כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ. (ישעיהו יב, א-ד)
ג אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי. ד מְהֻלָּל אֶקְרָא יְהוָה וּמֵאֹיְבַי אִוָּשֵׁעַ. (שמואל ב כב, ג-ד)
כִּי פָדָה יְהוָה אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. (ירמיהו לא, י)
עַל כֵּן אוֹדְךָ יְהוָה בַּגּוֹיִם וּלְשִׁמְךָ אֲזַמֵּר. (שמואל ב כב, נ)
ה זַמְּרוּ יְהוָה כִּי גֵאוּת עָשָׂה מידעת [מוּדַעַת] זֹאת בְּכָל הָאָרֶץ. ו צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו יב, ה-ו)
וְאָמַר בַּיּוֹם הַהוּא הִנֵּה אֱלֹהֵינוּ זֶה קִוִּינוּ לוֹ וְיוֹשִׁיעֵנוּ זֶה יְהוָה קִוִּינוּ לוֹ נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בִּישׁוּעָתוֹ. (ישעיהו כה, ט)
כִּי לַיהוָה הַמְּלוּכָה וּמֹשֵׁל בַּגּוֹיִם. (תהלים כב, כט)
וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַיהוָה הַמְּלוּכָה. (עובדיה א, כא)
וְהָיָה יְהוָה לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. (זכריה יד, ט)1
ב יְהִי שֵׁם יְהוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. ג מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהוָה. (תהלים קיג, ב-ג)
לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי יְהוָה. (בראשית מט, יח)

רפאני הארוך

[עריכה]

הערה 1: אחרי שורה 11 ("ה' אחד ושמו אחד") ממשיכים:

אחד אלוהינו גדול אדונינו קדוש ונורא שמו (ממשיכים שורות 12 ו 13)

(12) יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם

(13) ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'

תוספת:

רָם עַל כָּל גּוֹיִם יְהוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ.(תהלים קיג ד)

יְהוָה שָׁמַעְתִּי שִׁמְעֲךָ יָרֵאתִי יְהוָה - (חבקוק ג ב)

אם זכרתי ונבהלתי ואירא מחוות דעי כי קצרו המחשבות ממרומתיך ולא יכלו הלבבות להשיג תכונותיך אף כי הלשונות קצרו מלספר מלאכותיך

חלילה חלילה אם אדמה ואם אמשילה כי אין דמיון ואין תמונה ואין קצה לתכונה מאתך החסד והאמונה מפיך הדעת והתבונה,

ואולם אהללך כפי כוחי, לא כפי תהילותיך וארוממך בדברי נביאך ואתה מרומם על כל ברכה ותהילה

הקיצו נרדמים ועזבו איש דמים ודבקו באל תמים לבכם הכינו במעשה אל הבינו‎

עורו ואל תישנו ויראתו תהיה על פניכם ולמדתם את בניכם למען ירבו ימיכם ירו את ה' בצהלה ותנו לו כבוד ותהילה,

נשמת כל חי תשבחו סלה: