רמב"ן על שמות ל לה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | רמב"ן על שמותפרק ל' • פסוק ל"ה | >>
א • ז • ט • יב • יג • טו • יט • כג • כה • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל', ל"ה:

וְעָשִׂ֤יתָ אֹתָהּ֙ קְטֹ֔רֶת רֹ֖קַח מַעֲשֵׂ֣ה רוֹקֵ֑חַ מְמֻלָּ֖ח טָה֥וֹר קֹֽדֶשׁ׃


"ממולח טהור קדש" - שיהא מלוח במלח סדומית כמו שאמרו (כריתות ו) מלח סדומית רובע ואונקלוס תרגם מערב ירצה לעשות ממולח נמוח שיעשה הסמים כולם שחוקים מאד ומעורבים יפה יפה עד שיהיו נמחים ולא יוכר סם מהם מלשון כי שמים כעשן נמלחו (ישעיהו נא ו) וכן ובלוי מלחים (ירמיהו לח יא) ארץ פרי למלחה (תהלים קז לד) כולם ענין השחתה וכליה ורש"י פירש כי לשון ממולח שיהא מעורב יפה בשחיקתן זה עם זה והביא דומה לו מלחיך וחובליך (יחזקאל כז כז) על שם שהם מהפכין המים במשוטות כשמנהיגין את הספינה כאדם שמהפך בכף ביצים טרופים לערבן יפה ועל דעתי נקראו חכמי הספנים מלחים בעבור שהם יודעים טעם הים כאלו הם המרגישים במליחותו ובמתיקותו כלומר היודעים מתי יהיה מתוק ונאות להולכי הים או מתי הוא רע ומר להם ואין תופשי המשוטות נקראים מלחים שהרי כתוב בצור (יחזקאל כז ח ט) יושבי צידון וארוד היו שטים לך זקני גבל וחכמיה היו בך מחזיקי בדקך כל אניות הים ומלחיהם היו בך כי הספנים הזקנים יודעי הים הם מלחים וכתיב (שם כט) וירדו מאניותיהם כל תופשי משוט מלחים כל חובלי הים אל הארץ יעמודו הנה הם שלשה תופשי משוט והמלחים והחובלים וכן ארץ פרי למלחה (תהלים שם) לארץ מלוחה שמקום המלח לא יצמיח כענין שכתוב בסדום (דברים כט כב) גפרית ומלח שרפה כל ארצה לא תזרע ולא תצמיח וכתיב (שופטים ט מה) ויזרעה מלח ויתכן שיהיה הלמ"ד נוסף בכי שמים כעשן נמלחו (ישעיהו נא ו) וירצה לומר נמחו כמו בלאומים (תהלים מד טו) כלו שלאנן ושליו (איוב כא כג)