רמב"ן על שמות ל כה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

| רמב"ן על שמותפרק ל' • פסוק כ"ה |
א • ז • ט • יב • יג • טו • יט • כג • כה • לג • לד • לה • לו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


שמות ל', כ"ה:

וְעָשִׂ֣יתָ אֹת֗וֹ שֶׁ֚מֶן מִשְׁחַת־קֹ֔דֶשׁ רֹ֥קַח מִרְקַ֖חַת מַעֲשֵׂ֣ה רֹקֵ֑חַ שֶׁ֥מֶן מִשְׁחַת־קֹ֖דֶשׁ יִהְיֶֽה׃


"ועשית אותו שמן משחת קודש רקח מרקחת מעשה רוקח" - על דרך הפשט היה מעשה השמן כדברי ר' יהודה, שאמר (בכריתות ה): שראום במים שלא יבלעו את השמן. ואין השריה שיהיו במים לבדן, אבל נתנו הבשמים כתושים בכלי מלא מים, והציפו עליהן שמן זית הין, ואח"כ נתנו הכלי על פי כלי אחר מלא מים, ונתנו על אש נחה גחלים עוממות, ויבשלו עד יבשת המים, וקלטו השמן מעליו. כי כן מעשה הרקחים בכל שמן מבושם, ולכך קצר הכתוב וצוה שיעשו השמן הזה 'רקח מרקחת כמעשה רוקח', ולא פירש המעשה, כי דרך הרקחים ידועה בהם. וכן מצאתיה בשקלים ירושלמי (פ"ו ה"א): ר' יהודה אומר: שולקן היה במים, ונותן שמן מלמעלה. משהיה קולט את הריח היה מעבירו, כדרך שהפטמים עושין. שנאמר 'ועשית אותו שמן משחת קודש רוקח מרקחת מעשה רוקח'.