רמב"ן על שמות כ כא
<< | רמב"ן על שמות • פרק כ' • פסוק כ"א |
• ב • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יד • טו • טז • יח • כ • כא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאִם־מִזְבַּ֤ח אֲבָנִים֙ תַּֽעֲשֶׂה־לִּ֔י לֹֽא־תִבְנֶ֥ה אֶתְהֶ֖ן גָּזִ֑ית כִּ֧י חַרְבְּךָ֛ הֵנַ֥פְתָּ עָלֶ֖יהָ וַתְּחַֽלְלֶֽהָ׃
"כי חרבך הנפת עליה" - לאסור בהם נגיעת הברזל כמו שנאמר אבנים שלמות תבנה את מזבח ה' אלהיך (דברים כז ו) לא תניף עליהן ברזל (שם ה) והזכיר כאן הברזל בלשון חרב כי כל כלי ברזל אשר בהם פיות כורתות יקראו חרב יאמר בסיף ויעש לו אהוד חרב ולה שני פיות (שופטים ג טז) ובאזמל קח לך חרב חדה (יחזקאל ה א) ויאמר בכשיל וכלפות אשר יסתרו בו הבנין ומגדלותיך יתץ בחרבותיו (שם כו ט) וכן זה המסתת אבנים יקראנו חרב וטעם המצוה בדברי רבותינו (במכילתא כאן) להדור מצוה שלא יונף המקצר על המאריך ור"א אמר שלא ישאר הנפסל מן האבן באשפתות והמקצת בנוי במזבח השם או שלא ילקח ממנה לעשות מזבח לע"ז כי עובדיה יעשו כן אולי יצליחו והרב אמר במורה הנבוכים (ג מה) שהיא הרחקה שלא יבאו לעשות בהן צורה ותהיה אבן משכית כי היה כן מנהג עובדי ע"ז ואני אומר כי טעם המצוה בעבור היות הברזל חרב והוא המחריב העולם ולכן נקרא כך והנה עשו אשר שנאו השם (מלאכי א ג) הוא היורש החרב שאמר לו ועל חרבך תחיה (בראשית כז מ) והחרב הוא כחו בשמים ובארץ כי במאדים ובמזלות הדם החרב יצליח ובהם תראה גבורתו ולכן לא יובא בית ה' וזהו הטעם שהזכירו הכתוב בפירוש אשר לא תבנה אתהן גזית כי בהניפך עליהם שום ברזל לעשותם כן הנפת עליה חרבך המרצח ומרבה חללים וחללת אותה ומפני זה לא היה במשכן ברזל כי גם יתידותיו שהיו טובות יותר מברזל עשה נחשת וכן בבית עולמים לא נעשה בו כלי ברזל מלבד הסכינים כי השחיטה אינה עבודה והכתוב לא אסר לבנות גזית רק בהניף עליהן ברזל כי פירש כאשר חרבך הנפת עליה ומפורש בזה לא תניף עליהן ברזל (דברים כז ה) ואם בא לסתת אותן בכלי כסף או בשמיר שהזכירו רבותינו (סוטה מח) הרי זה מותר אע"פ שאינן שלמות וזה ישבר טעמו של ר"א גם טעם הרב בעבור זה איננו נכון והנה שלמה הוסיף במצוה שלא נשמע כל כלי ברזל בבית בהבנותו (מלכים א ו ז) אע"פ שהיה מותר שכך שנינו במכילתא (כאן) לא תבנה אתהן גזית בו אי אתה בונה אבל אתה בונה בהיכל ובקדשי קדשים ומה אני מקיים ומקבות והגרזן כל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו בבית אינו נשמע אבל בחוץ נשמע והיה הענין הזה שהיו עוקרין האבנים מהרריהן בכלי ברזל ומסתתים אותם שם בברזל כאשר יכרתו ג"כ בברזל העצים והברושים אשר היו בבית וכן כתוב (שם ה לא) ויסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד הבית אבני גזית וכאשר יביאו אותן אל הבית לבנות הקירות לא יתקנו אותם בברזל ולא יניפו אותו עליהן כלל כדרך הבונים וזהו שאמר (שם ו ז) אבן שלמה מסע נבנה לא שהיא שלימה לגמרי רק שהיא שלימה שאין בה פגם כדי שתחגור בה צפורן אבל היא חלקה ושוה (ס"א ונאה) ופירוש "מסע" שהיא גדולה כאשר הסיעו אותה מן ההר לא חלקו הסלע לאבנים מרובות כמנהג הבונים ולא יתקנו אותה בכאן ולא ישיבוה במקבות והגרזן כמנהג כל בנין אחר כי לא רצה שלמה שיבנה ושישמע בכל הר הבית קול ברזל וכל זה להרחיק הברזל ממנו וזה כדעת רבי ירמיה במסכת סוטה (מח) אבל לדעת רבי יהודה (שם) אבני גזית בביתו שם אותן לא בבית המקדש ועל דעתו פירוש המקרא ויסיעו אבנים גדולות אבנים יקרות ליסד את הבית אבני גזית (מלכים א ה לא) כלומר שהסיעו גם אבני גזית והם לביתו וכן נראה בפשט הכתוב כי החצר עשה אבני גזית דכתיב (שם ו לו) ויבן את החצר שלשה טורי גזית ולא החמיר רק בהיכל ובדביר וכל זה ריחוק הברזל מן הקדש והברזל אשר הקדיש דוד שלא נחקר משקלו (דהי"א כב יד) לעשות ממנו כלים לכרות העצים ולחצוב האבנים היה