רמב"ן על שמות כה יב
| רמב"ן על שמות • פרק כ"ה • פסוק י"ב |
• ג • ו • ז • ט • י • יב • כא • כד • כט • ל • לט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃
"ארבע פעמותיו" - כתרגומו ארבע זויתיה ובזויות העליונות סמוך לכפרת היו נתונין ושתי טבעות על צלעו האחת הן הן ארבע טבעות שבתחלת המקרא ופירוש הכתוב ושתים מן הטבעות האלו על צלעו האחת כך פירש רש"י ויפה פירש אבל לא ידעתי למה אמר שבזויות העליונות סמוך לכפרת היו הטבעות שהכובד היה יתר מאד ועוד כי דרך הכבוד הוא שיהיה הארון נשא וגבוה למעלה על כתפות הכהנים ור"א אמר חפשתי בכל המקרא ולא מצאתי "פעם" שיהא זוית רק רגל מה יפו פעמיך (שיר השירים ז ב) רגלי עני פעמי דלים (ישעיהו כו ו) על כן הוצרכתי לפרש כי רגלים היו לארון ופירש כי הם שמונה טבעות ד' תחתונות לשאת אותו בהם והעליונות היו ליופי ואין דבריו נכונים כלל אבל אם כדבריו שהפעם רגל יצוה הכתוב שיהיו הטבעות בזויות התחתונות אשר הארון יושב בהן ויקרא הצדדים התחתונים רגלים כי לשון הקדש יתפוש כל הצורות לדמות האדם ויאמר לכל דבר לעליונו ראש ולצד התחתון רגל וזה באמת כך הוא שבזויות התחתונות היו הטבעות והארון נשא למעלה כמו שפירשתי למעלה אבל לפי דעתי אין פעם רגל אבל הוא שם הפסיעה מה יפו פעמיך (שיר השירים ז ב) פסיעותיך כענין שנאמר בתלמוד (ע"ז יח) כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו וכן מדוע אחרו פעמי מרכבותיו (שופטים ה כח) ואמר הכתוב בכאן "פעמותיו" לפסיעות הכהנים הנושאים אותו רמז שני דברים שיהיו הטבעות בזויות למטה ממש סמוכים למושב הארון ושיהיה כל ארכו של ארון מפסיק בין שתי הטבעות כי הארון ארכו למזרח והטבעות שנים בצפון אחד בראש המזרחי ואחד במערבי ושנים בדרום ופעמי הכהנים הולכים בין טבעת לטבעת ולפניהם ובמשנת המשכן שנו ארבע טבעות של זהב היו קבועות בו שתים בצפונו ושתים בדרומו שבהם היו נותנין את הבדים ולא היו זזים משם לעולם וכו'