רמב"ן על שמות כה כט
| רמב"ן על שמות • פרק כ"ה • פסוק כ"ט | >>
• ג • ו • ז • ט • י • יב • כא • כד • כט • ל • לט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְעָשִׂ֨יתָ קְּעָרֹתָ֜יו וְכַפֹּתָ֗יו וּקְשׂוֹתָיו֙ וּמְנַקִּיֹּתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר יֻסַּ֖ךְ בָּהֵ֑ן זָהָ֥ב טָה֖וֹר תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃
"ועשית קערותיו" - פירש"י כי קערותיו דפוסיו וכפותיו בזיכין שנותנים בהם הלבונה וקשותיו כמין חצאי קנים ומנקיותיו הם סניפין מפוצלין שסומכין את הקנים וכן הוזכרו הכלים האלה בגמרא (מנחות צז) ואמר הרב ולשון מכילתיה סובלותיו מלשון ונלאיתי כלכל (ירמיהו כ ט) נלאיתי הכיל (שם ו יא) ונחלקו בו חכמי ישראל (במנחות שם) שיש אומרים קשותיו אלו סניפין ומנקיותיו אלו הקנים אבל אונקלוס שתרגם מכילתיה היה שונה כדברי האומר מנקיות אלו סניפין אלו דבריו ז"ל ולא נתכנו אצלי לפי שאין מכילתיה בלשון ארמי אלא שם למדות כמו איפות וכיוצא בהם שכן תרגום איפת צדק (ויקרא יט לו) מכילן דקשוט לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה (דברים כה יד) לא יהא לך בביתך מכילתא ומכילתא וכן בכל מקום בתלמוד ובדברי חכמים כייל מיכל במכילתא דכייל איניש בה מתכיל (תרגום ירושלמי בראשית לח כו) וכן נלאתי הכיל (ירמיהו ו יא) לשון מדה מחזקת מן אלפים בת יכיל (מלכים א ז כו) וכל בשליש (ישעיהו מ יב) קטן מהכיל את העולה (מלכים א ח סד) וכן רבים וכן נלאתי כלכל (ירמיהו כ ט) על דעתי אינו לשון סבל אבל הוא מלשון זה בעצמו נלאתי להכיל כלשון לא תוכל הארץ להכיל את כל דבריו (עמוס ז י) וכן רוח איש יכלכל מחלהו (משלי יח יד) שיכיל אותו בתוך נפשו ולא יקוץ בו הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך (מלכים א ח כז) לא יכילו ויחזיקו גודל רוממותך כי אין לך קצב ומדה אף כי הבית הזה הקטן אשר בניתי (שם) יכלכל דבריו במשפט (תהלים קיב ה) שלא יהיה כסיל יוציא כל רוחו אבל מכיל דבריו בקרבו כראוי ומוציא מהן כראוי ויכלכל יוסף (בראשית מז יב) שנתן להם מזון כאשר יכילו לא העדיף ולא החסיר רק לחם לפי הטף וכן כלם אבל דעתו של אונקלוס לא נתברר ואולי מנקיותיו לדעתו שם למדות כי היתה שם מדה מחזקת שני עשרונים קמח למדוד בה החלה האחת לא היו מודדין בעשרון של מנחות ולית ליה מתני' דקתני שתי מדות של יבש היו במקדש עשרון וחצי עשרון (מנחות פז) אבל היו שם לדעתו שלש מדות עשרון וחצי עשרון ושני עשרונים והנכון בעיני בדעתו כי המכילא הוא הדפוס העשוי לבצק כמו שאמרו (שם צד) שלשה דפוסים היו שם נותנה בדפוס ועדיין הוא בצק וכמין דפוס היה בתנור וכשהוא רודה נותנה בדפוס כדי שלא תתקלקל והדפוס הזה שהוא כדי שלא תתקלקל אינו צריך להיות כצורת הלחם וכשיעורו אבל הוא עשוי כמין קערה לסמוך דפנותיו של לחם והוא קערותיו אבל הדפוס הראשון של בצק עשוי כמדתו של לחם וכשיעורו ארכו עשרה ורחבו חמשה וקרנותיו שבע אצבעות ובו מושיבין הבצק ומודדין אותו ומתקנין אותו ולפיכך הוא נקרא מכילא שהוא עשוי למדה ולשון מנקיות שם כמו איפה וסאה כשם קערותיו וקשותיו ושאר השמות שאין בהם תאר ואולי המדות המצודקות הנקראות איפת צדק והין צדק יקראו אותן מנקיות שהם נקיות מן השקר ומנקות בעליהן מן האונאה והחטא והקשות שם כולל הקנים והסניפין אולי בעבור פצולן יקראו כן בחלוף הצדי"ק בשי"ן כמו ויראו יושבי קצוות מאותותיך (תהלים סה ט) כחלוף צדי"ק ושי"ן במלת שחוק וכתב ר"א ויש שבוש בדברי הימים (א כח יז) שהזכיר תחת קערות מזרקות ותחת הכפות כפורים והזכיר הקשוות כאשר הם ותחת המנקיות מזלגות והכל זהב לצורך השולחן אולי כלים אחרים היו שצוה דוד לשומם בשולחנות שיעשה בנו שלמה ואין ככה שולחן אהל מועד והשבוש בדברי רבי אברהם הוא כי מה שאמר הכתוב והמזלגות והמזרקות והקשוות זהב טהור ולכפורי הזהב במשקל לכפור וכפור איננו מחובר עם לשולחנות המערכת (דברי הימים א כח טז) בלבד אבל הוא חוזר למה שאמר הכתוב (שם בפסוקים יג יד) ולכל מלאכת עבודת בית ה' ולכל כלי עבודת בית ה' ואמר לזהב לכל כלי עבודה ועבודה והזכיר המזלגות ומזרקות שהם כלי המזבח והקשוות לשולחן והכפורים למזבח והזכיר (שם בפסוק יח) ולמזבח הקטורת זהב מזוקק במשקל ואמר (שם בפסוק יט) הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל כל מלאכות התבנית והנה הוא כלל לכל צרכי ביהמ"ק