רבי יוסף קרא על איכה א ט
<< | רבי יוסף קרא על איכה • פרק א' • פסוק ט' | >>
• ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־עׇנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃
טומאתה בשוליה לא זכרה אחריתה – דברו נביאים בלשון נקיה: שוליה הוא מקום ערוותה. וכה פתרונו: בהיותה בשלוותה וטומאתה בשוליה – שהיתה מזנה תחת בעלה, כמו שנאמר (הושע ג א): "באה בית ד' את יהודה, והמה פונים אל אלהים אחרים" – לא זכרה כי מרה תהיה באחריתה.
ותרד פלאים – כמו (דברים כח נט): "והפלא ד' את מכותך".
ותרד פלאים – פתרונו: וירדה מגדולתה, וכל כך ירדה שכל מי שהיה שומע ירידתה היה תמיה ונפלה, כלומר שהיה אומר: דבר מופלא עשה הקב"ה שהורידה מגדולתה.
כי הגדיל אויב – כי הגדיל אויב לעשות.